שמרני כאישון בת עין

פניית האדם לה׳ יתברך, לשמרו מהקמים עליו לבקש את נפשו - הינה מוטיב מרכזי במזמורי תהילים, אלא שבפרק י"ז מופיע מוטיב זה בלשון יוצאת דופן, ובה נבקש להתמקד בעיון זה.

דוד המלך פונה לה׳ וקורא בהמיית לבו:
״שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן
בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי
אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי״ (ח-ט).

בקשת המתפלל לשמור עליו כעל עין - הרגישה למִפְגָּעים - הינה פשוטה ומובנת, אך מה פשר הביטוי: ״ּאִישׁוֹן בַּת עָיִן״? רש״י מפרש על אתר: "כאישון - הוא השחור שבעין, שהאור תלוי בו, ועל שם שחרוריתו הוא קרוי אישון - לשון חושך. והקב"ה הכין לו שומר את ריסי העין המכסים אותו תמיד״.

הסיפא שבדברי רש״י על ״ריסי העין״ רמוזה במילה ״בת עין״, בדומה לביטוי המופיע בזכריה (ב', יב): ״בבת עינו״.
״בבא״ בארמית משמעותו שער, והריסים הם אפוא השערים השומרים על העין.

גם המילה ״אישון״ המתפרשת ברישא שבדברי רש״י במשמעות חושך ואפילה, יש לה סמך במקרא במשל האישה הזרה שבספר משלי (ז', ט): ״בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה״.

אך הנה בא בעל המצודות ומעלה השערה מרתקת בדבר מקור המילה אישון: ״יקרא אישון על שנראה בו צורת איש קטן, והנו"ן יורה על קוטן הדבר״ (כמו בעברית בת ימינו: ילד - ילדון. פיל – פילון). ואכן המתבונן בעינו של חברו יוכל לגלות בה דמות איש קטן, שאינו אלא השתקפותו שלו באישון עינו של העומד מולו - בדומה לראי קטן.

אך מיהו אותו ״אישון״ הנשקף בעין המתפלל: ״שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן״? אין ספק ש״אישון״ זה אינו אלא הקב״ה בכבודו ובעצמו, העומד נוכח המתפלל ונשקף מעיניו. לאור תובנה זו רומז הפסוק לדבר עמוק מכל.

דוד המלך מבקש מה׳ יתברך: ״שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן״, מפני שאישון זה אינו אלא דמותך שלך הנשקפת בעיני, ולא עלי בלבד אתה שומר אפוא, אלא על עצמך כביכול, שהרי צלם אלוהים שבי הוא צלמך שלך.

ואם נראה לכם פירוש זה רחוק מהפשט, צאו והתבוננו בספר זכריה (ב', יב), שבו מזהיר ריבון העולמים את הגויים לבל יעזו לפגוע בישראל והוא מבטיח לעמו:
"כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם - נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ״.
ובמכילתא (שמות ט"ו) אמרו שתיקון סופרים הוא זה, ויש לקרוא ״כנֹגֵעַ בְּבָבַת עֵיני״ - ״אלא שכינה הכתוב״.

ואם לא די בכך, הרי לכם מקרא מלא בשירת האזינו:
״כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ - יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר - וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן
יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ - יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״ (דברים ל"ב, ט-י).

ובכן, ישראל הם הם אישון עינו של ה׳ - פניו משתקפים בפניהם ופניהם בפניו. ולפיכך כל אחד מהם זכאי לבקש:
״שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן״*

_______________________________

* עוד על ״מפגש המבטים המופלא הזה״, ראו: ׳למצוא חן בעיניים׳, מעט מן האור לספר בראשית, עמ׳ 55-57.

באדיבות אתר 929