רק העם יחליט

ההכרעה במלחמה היא מבחן המנהיגות האולטימטיבי בעם ישראל, בכל הזמנים בהם היינו עם ריבוני. שאול עמד במבחן בדומה לגדולי השופטים המושיעים – אהוד, דבורה וברק, גדעון וגם יפתח – הוא הצליח לגייס את העם המפוצל לשבטים בכוח, והפך את המצור העמוני על יביש גלעד למלכודת, ובהפתעה מוחלטת, (כמו גדעון) גרם למנוסה כללית "באשמרת הבקר" (יא).

אולם גם ניצחון גדול כשלעצמו לא מַקנֶה מלוכה על ישראל, כפי שזה לא קרה אחרי הניצחונות של גדולי השופטים. גם המשיחה של הנביא רק הפכה את שאול למיועד למלוכה (="נָגיד"; י', א). מה הביא בסופו של דבר את שאול למלוכה בפועל? רק תמיכה רחבה של עם ישראל בכללו, בעקבות הניצחון במלחמה, יכלה לחולל את השינוי. ולכן היה הכרח בהמלכה מחודשת – "ויאמר שמואל אל העם: לְכוּ ונֵלכה הגִלגָל וּנְחַדֵש שם המלוכה; ויֵלכו כל העם הגִלגָל, וַיַמְלִכוּ שם את שאול לפני ה' בגִלגָל..." (יד-טו).

נכון, שאותם "בני בְלִיַעַל" אשר בָּזוּ לשאול, כי "אמרו מה יֹשִעֵנוּ זה" (י', כז), השתתקו אחרי הניצחון בהנהגת שאול, אבל זה רק הכשיר את הקרקע להמלכה מחודשת. אכן כך הסביר זאת רש"י (טו) – "לפי שב(המלכה ה)ראשונה היו עוררים על הדבר, ועתה נתרצו כולם". אין מלך בלי עם, ואין המלכה בלי רצון העם, ובהסכמה רחבה (ראו בספרי, המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק, עמ' 354-364).

באדיבות אתר 929