זה צריך לקרות מהר כי הזמן אוזל, המוות קרוב והקבר כבר מוכן, ואם לא יתגלה הצדק בחייו, יישאר כתם חמור על מידת הצדק בעולם.

        

רוּחִי חֻבָּלָה – יָמַי נִזְעָכוּ (=דועכים) – קְבָרִים [מוכנים] לִי!
אִם לֹא הֲתֻלִים (=רֵעים לועגים) עִמָּדִי, וּבְהַמְּרוֹתָם [נגדי] תָּלַן עֵינִי [בלילה] –
[א-לוה] שִׂימָה נָּא (=תן לי יד) עָרְבֵנִי (=שחררני בעַרבוּת) עִמָּךְ,
מִי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ (=כי אין לי חבר שיתן לידי עַרבוּת) –
כִּי לִבָּם [של הרֵעים] צָפַנְתָּ מִּשָּׂכֶל, עַל כֵּן לֹא תְרֹמֵם (=יתרומם שמך).

לְחֵלֶק (=לדברי חֲלָקוֹת) יַגִּיד (=יקרא) רֵעִים, וְעֵינֵי בָנָיו תִּכְלֶנָה [מלסמוך עליו] –
וְהִצִּיגַנִי [אליפז] לִמְשֹׁל (=כמָשָל ל)עַמִּים, וְתֹפֶת לְפָנִים אֶהְיֶה [בפי אנשים] –
וַתֵּכַהּ (=ותִכְהֶה) מִכַּעַשׂ עֵינִי, וִיצֻרַי (=ויצורים) [אראה] כַּצֵּל כֻּלָּם.

יָשֹׁמּוּ (=ישתוממו) יְשָׁרִים עַל זֹאת, וְנָקִי עַל (=נגד) חָנֵף יִתְעֹרָר –
וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ [להגן על צדקת איוב], וּטְהָר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ!

וְאוּלָם כֻּלָּם [שֶקמים ללכת] –  תָּשֻׁבוּ וּבֹאוּ נָא!
וְלֹא (=ולמה לא) אֶמְצָא בָכֶם חָכָם [שיבין אותי]?

יָמַי עָבְרוּ, זִמֹּתַי (=מחשבותי) נִתְּקוּ (=התנתקו), מוֹרָשֵׁי (=ירושות) לְבָבִי –
לַיְלָה לְיוֹם יָשִׂימוּ? אוֹר קָרוֹב מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ? [הכל אשליות] –
אִם אֲקַוֶּה שְׁאוֹל בֵּיתִי (=קברי), בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעָי –
לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה, אִמִּי וַאֲחֹתִי לָרִמָּה –

וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי, וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה (=יִרְאֶנה)?
בַּדֵּי (=תקוות השקר) שְׁאֹל תֵּרַדְנָה, אִם [כולנו] יַחַד עַל עָפָר נָחַת (=נשכב).

הנה מתבררת הציפיה הגדולה של איוב מחבריו, שכבר הפכה לאכזבה ולייסורי נפש נוספים לכאבי הגוף (כאילו היו גם הרֵעים שליחי השטן?!); אבל הציפיה מכוונת גם לכל אדם צדיק וישר, שיקום להגן עליו ועל צדקתו לפני א-לוהים, ויהיה מוכן לתת עבורו 'ערבות', כלומר, להיות ערב בעדו, כדי לשחרר אותו לפני שימות; זה צריך לקרות מהר כי הזמן אוזל, המוות קרוב והקבר כבר מוכן, ואם לא יתגלה הצדק בחייו, יישאר כתם חמור על מידת הצדק בעולם.

הצדיקים באמת יוסיפו אומץ אם יעמדו בתפילה "זַכָּה", לימינם של אנשים הסובלים נוראות "על לא חמס" בכפם!

דווקא כאשר הרֵעים התייאשו ממנו והוא התייאש מהם, ודווקא אחרי שנפל איוב גם מעצם יכולתו לדבר ישירות "אל א-לוה", צפה ועולה התקווה האמיתית שלו לישועתו מצרותיו, לפני שימות, כדי שהצדק העליון ישוב ויתגלה.

באדיבות אתר 929