לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה:
בשלוש הפסקאות המופיעות בפרקים ה', יב- ו', יב קהלת חוזר לעסוק בעניינים הקשורים לממון.
א. אובדן העושר אחרי המוות (ה', יב-טז) ב. יכולתו של האדם להינות מהממון (ה', יז-יט) ג. אובדן העושר בחיים (ו', א-ו). מבנה שלוש הפסקות האחרונות הוא כיאסטי: תיאור של שתי סיטואציות 'רעות' וביניהן מופיעה פסקה שהמצב המתואר בה מוגדר כ'טוב' (ה', יז-יט). הפרק מסיים בשתי פסקאות קצרות (ז-ט, י-יב) הכוללות פתגמי חכמה שעניינם התאווה האנושית וחוסר האונים של האדם מול גורלו.
1. 'יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ' (ה', יב) עיינו בשתי הסיטואציות ה'רעות' המתוארות בפסקה הראשונה והשלישית.
א. אילו שתי בעיות הפוכות הקשורות לעושר מתוארות בהן? מה העיקרון המשותף העולה מהן, על דרך השלילה, בשאלת היחס לעמל האנושי ולתוצאתו?
ב. כיצד מובילות בעיות אלה למסקנה המעשית החיובית המובאת בפסקה האמצעית?
2. 'מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ...' עיינו בפסקה האחרונה בפרק (י-יב).
א. בפסוק י רומז קהלת לא-להים ("שתקיף ממנו") ומתאר את מערכת היחסים של האדם עמו. חשבו כיצד משתלב פתגם זה עם יחסו של קהלת לא-להים שהובע בפרק הקודם? (תוכלו להיעזר גם בהרחבה המופיעה במאמר המלא).
ב. פסוק יב כולל שתי שאלות רטוריות: 'כי מי יודע מה טוב לאדם... אשר מי יגיד לאדם...': על אילו שתי יומרות אנושיות מערער קהלת בשאלות אלה?
ג. בעיית הידיעה פותחת וחותמת את הפסקה. השוו בין ה'ידיעה' בפסוק י לזו בפסוק יב, ובדקו מה תפקיד הידיעה בכל מקום (שימו לב להיפוך בין 'מה שהיה' ל'מה יהיה'). כיצד משתלבת הידיעה עם חוסר הידיעה בתיאור מצבו הקיומי הטרגי של האדם?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"