ציפיה גדולה ואכזבה בצידה

חלק א': הצער והייאוש (ו, א-יג)

1. איוב מביע את כאבו בדימויים רבי עוצמה. כאוב ופגוע הוא מתייחס בעיקר ליחס הרעים כלפיו. טענתו הראשונה מתמקדת בביקורת העיקרית של אליפז כלפיו, ביקורת המקופלת בפסוקים "קְרָא-נָא, הֲיֵשׁ עוֹנֶךָּ. וְאֶל מִי מִקְּדשִֹׁים תִּפְנֶה. כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ. וּפתֶֹה תָּמִית קִנְאָה" (ה', א-ב). מפסוק זה עולה כי הכעס שמתבטא בקללות ובבקשת המוות יכול להוביל רק לדבר אחד "לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ" (ה', ב).
א. עיינו בפסוקים ב-ד בפרק ו' כיצד מצדיק איוב את כעסו?
ב. כיצד המשלים המופיעים בפסוקים ה-ז מחזקים את טענתו של איוב? מהי הגישה שעומדת בבסיס דבריו?
ג. בפסוקים ח-י חוזר איוב על בקשתו למות וטוען שאין בכך פסול משום שלא נותר בו עוד כוח לחיות. עיינו בפסוקים ובמענהו של אליפז. עמדו על המרירות והלעג שטמונים בהם וחשבו לאיזה אמירות של אליפז הם מכוונים?
ד. עיינו בפסוקים יא-יג שבהם באמצעות סדרה של שאלות רטוריות מדגיש איוב את גודל סבלו. מה כואב לאיוב והאם רק עוצמת המכאוב הפיסי עומדת בבסיס רצונו של איוב למות?

חלק ב: בגידתם של הרעים (ו', יד-כא)

2. בפסוקים טו-כ מופיעים שני משלים המעידים על הציפייה העמוקה של איוב מהרעים, ועל גודל האכזבה של איוב מיחסם של הרעים כלפיו. שני המשלים נוגעים למים – יסוד חיוני לקיום האדם. רק מי שהתנסה בציפייה למים יבין אכזבה מהי.
א. השוו את שני הדימויים העומדים בבסיס המשלים ועמדו על ההיבטים השונים של האכזבה העמוקה של איוב. עיינו גם ביחסם של הרעים לאיוב בפרק ב'.
ב. הנמשל המופיע בפס' כא מנוסח בתמציתיות ובקיצוניות "כִּי עַתָּה הֱיִיתֶם א" – ידידותכם הפכה לאין. מה עומד בבסיס הדיבור התמציתי? האם לדעתם ניתן לשמוע גם "לו" ולא רק "לא"? לפי קריאה זו, מהי טענתו של איוב כנגד הרעים?

חלק ג': תלונות איוב ודרישותיו מהרעים (ו, כב-ל)

3. בפסוקים אלו איוב מבטא בדברים ברורים וישירים את הכמיהה לאמפטיה, את אכזבתו, כעסו ודרישתו הברורה מרעיו, כל זאת תוך כדי ניסיון נואש להבין מה הביאם להתייחס אליו בצורה כל כך פוגעת.
א. מהן השאלות שמפנה איוב לרעיו? מהן דרישותיו מהם? כיצד הוא לועג להם בדבריו?
ב. הכעס והכאב ההולכים ומתעצמים מביאים את איוב להאשים את הרעים בהאשמה נוספת. מהי חומרתה של האשמה זו.
ג. מה איוב דורש מן הרעים ומה הוא מבטיח להציג בפניהם?