חלוקת הפרק:
1. פס' א-כח: ברית שכם
2. פס' כט-לג: סיום ספר יהושע
1. פס' א-כח: ברית שכם
הברית בשכם חוזרת במידה מסוימת על הרעיון של נאום הפרידה של יהושע בפרק כ"ג. גם בנאום שם ישנה הקדמה היסטורית המתארת את חסדי ה' אלא שכאן היא רחבה ומפותחת הרבה יותר. כמו כן כאן קיים תיאור ברור של כריתת ברית. לא מוזכר במפורש שאירוע זה התרחש בסוף ימיו של יהושע אך ברור שהוא התרחש לאחר תקופת הכיבוש וההתנחלות.
א. פס' א – "שְׁכֶמָה" – ראוי לשים לב לעובדה שיהושע בוחר בשכם ולא בשילה, מקום המשכן, כמקום בו הוא כורת את הברית. בכך בוודאי הוא מקשר ברית זו לברית שכרת עם העם בכניסה לארץ בהר גריזים והר עיבל.
ב. פס' ג-יג – יושם לב היטב אילו מאורעות היסטוריים נזכרים כאן ואילו לא. כך, לדוגמא, יהושע אינו מזכיר את מתן תורה. הסיבה היא שמתן תורה לא נחשב חסד והגנה על העם אלא ברית מחייבת. גם משה בדברים פרק כ"ט, א-ח כאשר הוא מתאר את חסד ה' לעם כחלק מברית מואב אינו מזכיר את מתן תורה.
ג. פס' ט – נראה שיש לקרוא את ראשית הפסוק ככלל שאחריו פרט: איך הוא נלחם? על ידי הבאת בלעם.
ד. פס' יד – הכתוב כאן (וכן בהמשך בפס' כג ועוד) מתאר מציאות של עבודת אלילים בתוך ישראל זאת בניגוד, לכאורה, לנאמר בפרק הקודם ובסוף הספר שהעם עבד את ה' כל ימי יהושע. יש שהציעו לאור זאת שהברית כאן מכוונת, בין השאר, לישראלים או לסוג של גרים, תושבי שכם, שמעולם לא גלו למצרים ונשארו לגור בארץ ויהושע מכניסם לברית. (על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת הרב ד"ר יואל בן נון)
ה. פס' כג – ציווי זה מזכיר את ציוויו של יעקב בבראשית פרק ל"ה, ב לפני העלייה לבית אל.
2. פס' כט-לג: סיום ספר יהושע
פסוקי סיכום אלו המספרים במותו של יהושע מספרים גם, כבדרך אגב, על קבורת יוסף, שיהושע הוא משבטו, ועל קיום ההבטחה של ישראל לקבור אותו (בראשית נ', כה) וכן על קבורת אלעזר בן אהרון שהיה שותף של יהושע בתקופת ההנחלות (לעיל י"ד, א ובמקומות נוספים).