גיור המוני של ציבור פרו-ישראלי

בפרק כ"ג ראינו שיהושע מזהיר מפני נישואי תערובת מתוך חשש שימשכו אחרי עבודת אלילים. בדיוק מפני אותה חרדה, אך בניגוד חריף לאזהרות של פרק כ"ג, מתבלט 'מעמד שכם' כמאמץ הפוך – להכניס את "העם" אשר בשכם לתוך ברית ה' עם ישראל, היא ברית יציאת מצרים הכוללת בתוכה איסורים חמורים נגד עבודת אלילים. 

בפרק כ"ג נזכרו רק מנהיגי ישראל, אך בפרק כ"ד, מול זקני ישראל, ראשיו ושופטיו, עמד "העם" אשר בשכם, שכלל לדעתי קבוצה פרו-ישראלית משרידי בית אברהם, שנשארו בשכם ולא ירדו למצרים.

ביטויים אחדים בפרק מוכיחים על מעמד ברית בשכם (=גיור המוני) של ציבור אוהד:

1. הזכרת 'עבר הנהר' (=פרת) עם "תרח אבי אברהם ואבי נחור", ואליליהם;

2. סיפור התולדה ההיסטורית והדגשת ההפרדה העמוקה בין ישראל למצרים בבקיעת הים, והתהום בין ישראל לבין בלק ובלעם, ועמי כנען;

3. "בחרו לכם היום את מי תַעֲבֹדוּן" (טו), ואזכרת אלילים מארץ מוצא האבות;

4. "ואנכי וביתי נַעֲבֹד את ה'" (שם);

5. "לא תוכלו לַעֲבֹד את ה' כי... א-ל קנוא הוא, לא ישא לפשעכם..." (יט);

6. "ויאמר העם אל יהושע – לא כי את ה' נַעֲבֹד" (כא);

7. הדגשת יהושע "אל העם... כי אַתֶם בחרתם לכם את ה' לַעֲבֹד אותו" (כב);

8. הסרת "אלהי הנכר" והטיית הלב אל ה' א-להי ישראל (כג);

9. תשובת "העם" – "את ה' א-להינו נַעֲבֹד ובקולו נשמע" (כד);

10. "וַיִכרֹת יהושע ברית לעם ביום ההוא, וַיָשֶׂם לו חֹק ומשפט בשכם" (כה);

11. "ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת א-להים" (כו);

12. "ויקח אבן גדולה, ויקימה שם תחת האַלָה אשר במקדש ה' " (שם);

באדיבות אתר 929