עזרא במשבר

יש משמעות מעניינת בתאריכים של עליית עזרא, אע"פ שהספר איננו מדגיש זאת. הם יצאו לדרכם "באחד בחדש הראשון הוא יְסֻד (=כינוס) המַעֲלָה (=העולים) מבבל" (ז, ט), כלומר, בימי הפסח, או בסמוך להם. עברו את נהר פרת, כעין יציאת מצרים מוקטנת, "ובאחד לחדש החמישי" הגיעו לירושלים. ב'תשעה באב' או בסמוך לו, כבר ישב עזרא (ט, ג-ה) בתעניתו, בבגדיו הקרועים, בזעקתו ובאבלו "על מַעַל [בני] הגולה" [שעלו, ונכשלו].

עליית עזרא התחילה בתקווה גדולה, 'זכר ליציאת מצרים'. אבל מיד אחרי שמחת ההגעה לירושלים, אחרי הפקדת הזהב והכסף באוצר המקדש ואחרי הקרבנות החגיגיים – "וככלות אלה" (ט, א-ב) נשמעו התיאורים הקשים של 'נישואי התערובת', "זרע הקדש בעמי הארצות", שגם השרים והכוהנים נותנים להם יד, ואף מובילים את ה'הכשר' שהם נותנים להם. "ויד השרים והסגנים היתה במַעַל הזה ראשונה".

מתפילתו של עזרא עולה ובוקעת המציאות הקשה, והאכזבה המרה – אין גאולה! אין המשך לזרע דוד על כס ההנהגה (=הפֶּחה) בירושלים מטעם הממלכה הפרסית!

עם היעלמות 'זרע דוד' מהנהגת יהודה וירושלים, נעלמת גם הנבואה. בלשון עזרא (ט, ח-ט): "כמעט רֶגַע היתה תְחִנה מאת ה' א-להינו, להשאיר לנו פליטה... יָתֵד במקום קדשו, להאיר עינינו... וּלתִתֵנוּ מִחיָה מעט בעַבדֻתֵנוּ. כי עבדים אנחנו וּבעַבדֻתֵנוּ לא עֲזָבָנוּ א-להינו וַיַט עלינו חסד לפני מלכי פרס, לתת לנו מִחיָה, לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חָרְבֹתָיו, ולתת לנו גָדֵר ביהודה ובירושלִָם".

השבר העיקרי בין עליית זרובבל לעליית עזרא היה בהיעלמות זרעו של זרובבל מן ההנהגה, ובין פרקי זרובבל ובניית בית המקדש וחנוכתו בשנת 6 לדָרְיָוֶש (עזרא א עד ו), לבין עליית עזרא "בשנת 7 לאַרתַחשַשְׂתָא" (ז, ז) יש 'שתיקה רועמת'.

איך ולמה נעלם 'בית דוד' מן ההנהגה בירושלים? האם "כתבי השטנה" השפיעו על מלכי פרס? האם הם ראו התלהבות גדולה מדי אצל היהודים, ומתוך חשש החליטו למנות פקידים פרסיים על פחוות 'יהד'[1]? מדוע לא התקיימו עד תום חזונות הגאולה של הנביאים חגי וזכריה (פרקים ב עד ו)?

מכאן הווידוי הקשה של עזרא (ט, י-טו), שתלה את המשבר הנורא בטומאת ה"נִדָה" של 'נישואי התערובת' עם 'בניהם ובנותיהם' של "עמי הארצות"!

מתוך הערפל ו'השתיקה הרועמת' ברור שצאצאי זרובבל לא ישבו עוד על 'כסא דוד' המוקטן, התלוי בחסדי זרים, מלכי פרס, וברור, שפקידים פרסיים גבוהים יותר מ"עֲבַר נַהֲרָה", יחד עם השומרונים, שלחו ידם בירושלים "בחרב, בַּשְבִי וּבַבִּזָה וּבְבֹשֶת פָּנים כהיום הזה" (ט', ז) – זהו הרקע לעליית עזרא, אשר בא לירושלים במאמץ עליון להציל את שארית ה"פליטה"! (ט', יד-טו).
______________________

[1] על החותמות הרשמיים מהתקופה הפרסית מופיעה המילה 'יהד' (=יהודה), בכתב עברי קדום.

באדיבות אתר 929