סמכות וזכויות

האדם הפשוט מבקש לו מורי דרך שיורוהו את הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. מי הם אותם אנשים המוסמכים לעשות זאת? בעיית הסמכות היא בעייה חמורה ביותר, משום שיש קושי רב להרגיל את הקהל לקבלת עול הסמכות ולציות לה.

בעיית הזכויות היא בעייתם של המנהיגים: הואיל ומסורה בידם ההנהגה יש חשש שמא ינצלו סמכות זו לרעה. שמא יטלו השופטים שוחד ויטו משפט, ושמא ירום לבבו של המלך מאחיו ויסור מן המצווה ימין ושמאל. לפיכך מזהירה התורה על גבולות הזכויות של המנהיגים, ועל האחריות הכבדה המוטלת עליהם, שרק בגללה קיבלו את מעמדם ואת זכויותיהם.

פרשת המלך מדגימה יפה את שתי הבעיות הללו.
רוב הפסוקים של פרשת המלך עוסקים בבעיית זכויות המלך, בהגבלת שלטונו של המלך. הגבלות אלה נועדו למנוע השחתת המידות וקלקול ההנהגה.

פסוק אחר בפרשת המלך עוסק בבעיית הסמכות: כיצד יש למנות מלך?
מחד קובע הכתוב: "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-לוקיך בו" (טו) – ה' יבחר את המלך (באמצעות עבדיו הנביאים או במשפט האורים).
אולם מיד בהמשך הפסוק נאמר: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (שם), ומיד עולה השאלה: מה הטעם באזהרה זו ‑ והרי הקב"ה לא יבחר באיש נוכרי?
לדעת הרמב"ן, ניתן ללמוד מפסוק זה שבחירת המלך עשויה להיות גם בחירה אנושית, ולכן התורה שוללת את האפשרות למנות איש נוכרי.
דרך הבחירה של המלך אינה מפורטת ‑ על פי הפשט ‑ בכתוב, ומסתבר שכל דרך שתהיה מוסכמת על הציבור היא דרך ראויה.
העובדה שהמלך נבחר גילתה שהוא הראוי להיבחר, וכך קבעו מן השמים.

לפי פירוש זה כל שליט שנבחר ‑  בחירתו היא מן השמים. על אחת כמה וכמה כל שליט מישראל שנבחר. מובן אפוא שיש לקבל סמכותו של שלטון זה ולכבדו כראוי שהרי מן השמים הקימוהו. פירוש זה מגדיל את האחריות האישית והציבורית בבחירת ההנהגה. 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון