לעומת התפיסה שרווחה בעולם הקדום ובספרות החכמה, קהלת סובר כי החכמה אינה מבטיחה לבעליה הצלחה.

 

בעולם הקדום בכלל ובספרות החכמה בפרט רווחה התפיסה לפיה יש בעולם סדר טבעי על פיו מתנהל העולם. על פי סדר זה, יש קשר ישיר בין חכמה וצדיקות ובין הצלחה ועושר. המחזיקים בתפיסה זו האמינו כי בדרך הטבע אדם שיהיה חכם וצדיק יצליח, ואילו מי שירשיע יענש. לתפיסתם, כמו שמי שהולך על גחלים יכווה, כך מי שעושה עוול מוסרי ייפגע ומי שצדיק ירוויח. על בסיס אמונה זו מתיימרת ספרות החכמה להבטיח לאדם כי אם יהיה צדיק וחכם יצליח וימצא טוב בחייו. 

קהלת מתנגד לתפיסה זו וטוען כי מעשי האדם אינם חשובים ואינם משפיעים על גורלו. הוא מתבונן בבני האדם השונים ומגלה כי למרות אשלייתם של החכמים כי הם שולטים במעשיהם ומשפיעים על גורלם לטובה, בפועל המציאות שונה. גם הם נשלטים על ידי כוחות כמו אהבה ושנאה, ובסופו של דבר גורלם לא יהיה שונה מאחרים – "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע..." (ב). בנוסף לכך, קהלת מוצא כי גם אם החכם הצליח בזכות חכמתו והגיע להישגים, מספיקה מעט סכלות כדי להרוס כל מה שבנה והשיג בחכמתו – "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (יח).

ההבנה שלו כי החכמה אינה מבטיחה לחכמים גורל טוב מגורלם של הכסילים ואף אינה מבטיחה הגנה מכשלי הכסילות מביאה אותו למסקנה כי אין ערך להשקעה בחכמה. הוא ממליץ לקוראיו להתעלם מפתגמי החכמה המקובלים ולעשות מה שנעים להם ומשמח אותם, בלי לחשוב האם זהו המעשה החכם והנכון. "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה" (י). החכמה אינה משתלמת, ולכן עדיף להתרכז בשמחה.

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר במרכז הלכה והוראה

לשמיעת השיעור המלא