פרופ' יונתן גרוסמן
נמצאו 363 תוצאות חיפוש
מינוי שופטים ושליחת מרגלים - פער הסטורי ופער מגמתי
פרופ' יונתן גרוסמןישנם מספר הבדלים בין תיאורי אירועים בספר דברים לבין תיאורם בזמן התרחשותם בשאר החומשים. מאמר זה עוסק בשני אירועים: עצת יתרו בעניין השופטים וחטא המרגלים. ההבדלים שבין תיאורי האירועים מהווים אב-טיפוס לשני סוגים של פערים: פער היסטורי ופער מגמתי.
עשרת הדברים
פרופ' יונתן גרוסמןמה פשר ההבדלים שבין עשרת הדברות בפרשת יתרו לבין עשרת הדברות שבפרשתינו? המאמר מתייחס בעיקר להבדל בציווי השבת, על רקע הפן הכפול של השבת: זכר לבריאת העולם וזכר ליציאת מצרים.
חטא דתי חטא מוסרי ועונש גלות
פרופ' יונתן גרוסמןהמאמר עוסק בחטא אדם הראשון כאב טיפוס לחטא הדתי, בחטא קין כאב טיפוס לחטא המוסרי ובהשוואה בין שניהם.
בין העולם הראשון והשני
פרופ' יונתן גרוסמןאם באמת 'התאכזב' הקב"ה מהעולם והביא עליו מבול - מדוע נתן לו להתפתח מחדש? מי ערב שמצב זה לא יחזור על עצמו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההבדל המהותי בין העולם לפני המבול לבין העולם לאחריו: היתר אכילת הבשר.
שעבוד הגר ושעבוד מצרים
פרופ' יונתן גרוסמןההשוואה בין דברי הקב"ה לאברהם לבין דברי המלאך להגר לאחר בריחתה, בין שעבוד הגר לשעבוד מצרים, מלמדת אותנו על יחס התורה להתנהגותה של שרה להגר.
בשורת לידת יצחק
פרופ' יונתן גרוסמןהבשורה על לידת יצחק מופיעה במקרא פעמיים ברצף. בפעם הראשונה בפרק י"ז, כחלק מברית המילה ובפעם השנייה בפרק י"ח כשאברהם מארח את המלאכים באוהלו. מדוע ישנה כפילות? עיון בפסוקים יוביל אותנו להבנה שאברהם ושרה זוכים בילד בשני מישורים נפרדים: במישור הפרטי, ובמישור הלאומי-היסטורי.
מעמדו של ישמעאל
פרופ' יונתן גרוסמןנראה, כי בצד בחירת יצחק לממשיכו של אברהם אביו, יש בכל זאת מעמד מיוחד לישמעאל. מהו מעמד מיוחד זה, ובזכות מה הוא זכה בו? נעסוק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין גירוש הגר לבין בריחתה.
אברהם הוליד את יצחק
פרופ' יונתן גרוסמןנראה שמעשיו של יצחק אבינו דומים מאוד למעשיו של אביו אברהם. עיון מדוקדק יותר, בעיקר בפרשת היחסים של אברהם ויצחק עם אבימלך, מראה שיצחק בעצם מכריע בשאלות מוסריות שנותרו פתוחות מימי אברהם.
יעקב כאברהם
פרופ' יונתן גרוסמןעזיבת יעקב את הארץ מעלה תמיהה גדולה, ודאי על רקע האיסור של יצחק. המאמר מקביל בין קורות יעקב לבין קורות אברהם, הן הקבלה תוכנית והן הקבלה ספרותית. יעקב נדרש לבנות מחדש את עם ישראל לאחר משבר דחייתו של עשיו.
מכירת יוסף ומיתת בני יהודה
פרופ' יונתן גרוסמןמיקומו של סיפור יהודה ותמר מלמד אותנו על משמעותו. ירידת יהודה הייתה תוצאה של מכירת יוסף, וכן מה שאירע לו היה עונש על מעשיו. בסופו של דבר, יהודה חזר בתשובה ותיקן את מעשיו.
הקדשה שניה לגאולה שניה
פרופ' יונתן גרוסמןלשם מה היה צריך משה להקדשה שנייה? בהקדשה זו נוסף מרכיב חשוב - הברית שבין הקב"ה לאבות. הברית נזכרה דווקא פה בגלל השינוי בהתייחסות משה לגאולת עם ישראל: מהתייחסות מוסרית בלבד להתייחסות לאומית-היסטורית.
ברית י"ג מידות
פרופ' יונתן גרוסמןמעמד י"ג מידות מבקש ליצור מחדש את ברית בין הבתרים ולהמשיכה למרות הפרתה הבוטה על ידי העם בחטא העגל.
קרבן מנחה
פרופ' יונתן גרוסמןבין שני קרבנות הנדבה המובאים מהבהמה - העולה והשלמים - מביאה התורה את דיני קרבן המנחה. מה אופיו של קרבן המנחה. מה הקשר בינו לבין קרבן העולה, ומהם ההבדלים בין שניהם?
להרחבה בנושא זה מתוך סדרת המאמרים 'תורת הקרבנות' לחץ כאן
היום השמיני וחטא נדב ואביהוא
פרופ' יונתן גרוסמןמה היה חטאם של נדב ואביהו? מאמר זה מציע הסבר הקשור לתפקידם של הכוהנים ולמעמדם של ישראל ביחס להשראת השכינה.
דם ורצח בעלי חיים
פרופ' יונתן גרוסמןמהו יחסה של התורה לאכילת בשר? המאמר עוסק בשאלה זו תוך עיון באיסור שחוטי חוץ, באיסור אכילת דם וחלב, ובציווי על כיסוי הדם בחיה ובעוף.
מה טובו אהליך יעקב - על ארגון מרכבת השכינה
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע סודרו השבטים בחנייתם על פי סדר השבטים? מדוע המשכן שכן באמצע המחנה, ולא בראשו? העובדה שדווקא בתוך המדבר, מקום חסר גבולות וסדר, עם ישראל חונה בסדר מופתי מבטאת את ייחודו של העם ואת חשיבות המבנה המשפחתי-שבטי שלו. הציורים שצוירו על דגלי השבטים הם פני החיות הנושאות את מרכבת השכינה, וכך מבטא הכתוב את העובדה שעם ישראל מהווה מרכבה לשכינה על הארץ, במקביל למרכבה השמיימית של הכרובים.
חטא משה ואהרון
פרופ' יונתן גרוסמןמה היה חטאם של משה ואהרן במי מריבה? המאמר מנסה להציע הסבר לחטאם של אבות האומה, על רקע השוואה לפרשת בשלח בכלל ולתלונת בני ישראל על צמאונם בפרט.
קנאות משה, קנאות נדב ואביהוא וקנאת פנחס
פרופ' יונתן גרוסמןקיים קשר ענייני בולט בין חטא בעל פעור לבין חטא העגל. בשני המקרים, החטא (הכרוך בעבודה זרה ובגילוי עריות) נעשה אחרי גילוי שכינה המוני, בשניהם מתחוללת מגפה בעם ובשניהם אחד ממנהיגי העם - משה או פינחס - עוצר את חרון ה' בפעולה קנאית. כך, נוצר ניגוד בין פעולתו של פינחס בבעל פעור לבין אי-פעולתו של משה באותו אירוע. במקביל, קיים קשר בין קנאותו של פינחס בבעל פעור לבין קנאותם של נדב ואביהוא ביום השמיני לחנוכת המשכן; קשר המלמד אותנו על גבולות הקנאות ועל ההבדל שבין קנאות ראויה לבין קנאות פסולה.
מדוע דין נדרי נשים פותח את פרשת מטות?
פרופ' יונתן גרוסמןבין חטא בעל פעור, מעשה פינחס והציווי על מלחמת מדין לבין המלחמה עצמה מפרידים שש פרשיות שנראות לכאורה לא-קשורות: מפקד בני ישראל, סיפור בנות צלפחד, צו ה' למשה לעלות להר העברים, מינוי יהושע, קרבנות המוספים ופרשת נדרי האישה והבת. שש הפרשיות האלו מתחלקות לשלושה צמדי-פרשיות, שאת כולם חורז יסוד אחד משותף: המתח שבין הצו האלוקי לבין היוזמה האישית. למעשה, קיים קשר אמיץ בין חטא בעל פעור לבין פרשיות אלו, והמתח הנזכר מאפיין גם את פרשת מלחמת מדין.
פסח - קרבן או סעודה
פרופ' יונתן גרוסמןמצד אחד - לפסח מצרים יש מרכיבים של קרבן, אך מאידך - הוא מוקרב אפילו ללא מזבח! האם ייתכן לומר שבתיהם של בני ישראל במצרים הפכו להיות מזבח? ראייה כזו שופכת אור על תפקידו של קרבן הפסח בפרשתנו ובשאר התנ"ך.
סדר כלי המשכן ומשמעותו
פרופ' יונתן גרוסמןהאם יש משמעות לסדר הופעת כלי המשכן? מדוע המנורה לא נזכרת במקומה המתאים? למה מזבח הקטורת והכיור לא מופיעים כחלק מכלי המשכן? מה כל אלו מסמלים?
שבת סיני ושבת המשכן
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע חוזרת התורה על ציווי השבת ביחד עם הציווי על המשכן? בציווי זה מתחדשים כמה חידושים, וביניהם הקדושה האימננטית של השבת ומשמעותה.
זמן אכילת שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןזמן אכילת שלמי התודה הוא יום ולילה, בעוד זמן אכילת שאר השלמים הוא שני לילות והיום שביניהם. מהו טעמו של ההבדל? מה משמעותו של קרבן השלמים?
אדם המתאבל על עצמו
פרופ' יונתן גרוסמןהמאמר בוחן את תהליך הטומאה של המצורע ואת תהליך טהרתו. המצורע נוהג במנהגי אבלות כי הוא מתאבל על עצמו לאחר שהוא "קובר" עצמו בישיבה בדד מחוץ למחנה. תהליך טהרתו מזכיר את הטהרותו של טמא מת. אך היטהרותו וחזרתו אל המחנה מתאפשרת על ידי טקס מעבר ממוות לחיים והוולדות מחדש.
יום הכיפורים
פרופ' יונתן גרוסמןמהו "מקרא קודש"? מדוע פרשיית יום הכיפורים שבפרשת המועדות כתובה בצורה כפולה? מהו היחס בין יום הכיפורים במשכן לבין יום הכיפורים בגבולין? מהו הקשר בין יום הכיפורים לבין חג השבועות?
משכן ונזיר
פרופ' יונתן גרוסמןמהי משמעותו של קובץ המצוות שבפרשתנו? משמעות מצוות אלו ותפקיד המשכן בתוכם הוא להראות את תפקידו החשוב והיומיומי של המשכן.
תגובת משה לחטא המתאווים
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע משה 'נשבר' דווקא בקברות התאווה? מה ההבדל המהותי בין התלונות שבפרשתינו לבין כל שאר התלונות של בני ישראל?
קרבנות המוספים
פרופ' יונתן גרוסמןאם נתבונן בדקדוק בפירוט קרבנות המוספים, נגלה שמסתתרת מאחוריהם השקפה כוללת על מהות החגים וסדרם. במאמר זה, ננסה לקלף מעט את הקליפות המסתירות את המסרים הטמונים ברשימת קרבנות המוספים של כל מועד.
רוצח בשגגה ועיר המקלט
פרופ' יונתן גרוסמןלערי המקלט תפקיד כפול: בשלב הראשון - הן מהוות מקום מקלט לרוצח מפני גואל הדם; ובשלב השני - אם מתברר שהרוצח הוא רוצח בשגגה, השהות בעיר מהווה מעין עונש גלות עד מות הכהן הגדול.
עגלה ערופה
פרופ' יונתן גרוסמןפרשת עגלה ערופה מעלה מספר תמיהות. הבולטת מביניהן היא כיצד התורה מצווה על שחיטה מחוץ למשכן? המאמר עוסק בשאלות אלו על רקע המונח המיוחד - "עריפה", ועל רקע ההשוואה לפרשת פרה אדומה.
איש בחטאו יומתו
פרופ' יונתן גרוסמןנראה שציווי התורה "איש בחטאו יומתו" מיותר. וכי יעלה על דעתנו להעניש בן על חטאי אביו?! המאמר עוסק בכמה הסברים שניתנו לשאלה זו, ומציע הסבר נוסף על רקע התרבות המקובלת באותה תקופה.
תשובת ישראל ותשובת ה'
פרופ' יונתן גרוסמןפרשת ניצבים נראית המשך ישיר של פרשת כי תבוא, אך מפתיע לגלות שפרשת התשובה מופיעה בנפרד, ולא כחלק מהברית. עיון בפרשת התשובה.
זמנה של מגילת אסתר
בין בית המלך לבית המקדש
פרופ' יונתן גרוסמןנראה שהאירועים המתוארים במגילה התרחשו כשלושים שנה לאחר שיבת ציון. עובדה זו מעוררת בנו אי נוחות: בעוד היישוב היהודי בארץ ישראל נאבק על קיומו נהנים יהודי שושן מסעודות פאר שמארגן המלך. המגילה מקבילה בין בית אחשורוש ובין בית ה' בירושלים, מה המסר העולה מהשוואה זו?
מהיכן להתחיל את הסיפור?
פתיחה למגילת אסתר
פרופ' יונתן גרוסמןלכאורה ניתן היה להתחיל את סיפור המגילה בגזירות המן בפרק ג'. הבחירה להקדים את סיפור משתה אחשורוש ובחירת אסתר מלמדת על 'הקדמת רפואה למכה' ונותנת רקע חשוב על היהודים בשושן ועל המלך אחשורוש.
מלך אדיב או מלך יהיר
משתה אחשוורוש
פרופ' יונתן גרוסמןקריאה מדוקדקת בסיפור משתה המלך מראה כי כותב המגילה לועג לאחשורוש, המלך האדיב. סירוב ושתי לבוא בפני המלך נובע ככל הנראה מהיכרותה את אווירת הפריצות במשתים אלו. לשון המגילה יוצרת השוואה בין סירובה של ושתי וסירובו של יוסף לאשת פוטיפר.
בין המלך ושריו
סילוק ושתי
פרופ' יונתן גרוסמןתיאור אסיפת חכמי המלך לדון במלכה ושתי תורם לגיחוך של המלך ושל חוקיו. נשווה בין אגרות ממוכן לאגרות המן, ובין סיפור זה ובין סיפור העברת המלכות משאול לדוד.
בחירת מלכה למלך
פרופ' יונתן גרוסמןכדי לעמוד על יחס המגילה לתהליך בחירת המלכה החדשה נשווה את הסיפור לסיפור דוד ואבישג, ולאיסוף התבואה בידי יוסף. נראה איך מבנה הסיפור ולשונו מדגישים את האבסורדיות שבו ואת הטרגדיה האישית של אסתר.
הצגת מרדכי ואסתר בפרק ב
פרופ' יונתן גרוסמןהמדרש מקשר בין המצג של מרדכי למשה, שאול ודוד - ובעצם מלמדנו שגם מרדכי נבחר בידי ה' להושיע את ישראל. נדון בשאלה מדוע אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה והאם רצתה אסתר להיבחר למלכה.
נסיון המרידה במלך וגדולת המן
פרופ' יונתן גרוסמןהסיפור על בגתן ותרש משאיר שאלות רבות פתוחות. נראה כי עיקר תפקיד הסיפור במידע שבו ואין צורך לנסות להשלים את הפרטים החסרים. נסביר את משמעות הביטוי "אחר הדברים האלה", ונדון בפסוקים המתארים את עליית המן.
מרדכי אינו כורע ואינו משתחווה
פרופ' יונתן גרוסמןאיך שופטת המגילה את סירובו של מרדכי לכרוע להמן? מדוע בעצם מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה?
הפלת הפור
פרופ' יונתן גרוסמןנסביר את הרקע להטלת הפור ואת משמעותו. עולם המאגיה נקשר פעמים רבות במקרא לרחל ולבניה. הפור של המן נעשה במהלך חגיגות ראש השנה הבבלי ומשקף תפיסת עולם דטרמניסטית. נשווה את הפור של המן לגורל ששימש את הכהן הגדול ביום הכיפורים ואת יהושע בחלוקת הארץ .
אם על המלך טוב יכתב לאבדם - חלק א
האם יודע המלך על גזירות המן?
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע מזכיר מרדכי את "פרשת הכסף" כאשר הוא מספר לאסתר על גזרת המן? עיון מעמיק בסיפור משתה אסתר השני מראה שככל הנראה אחשורוש לא היה מודע לגזירת השמדת היהודים.
אם על המלך טוב יכתב לאבדם - חלק ב
האם יודע המלך על גזירות המן?
פרופ' יונתן גרוסמןהמן מבקש מהמלך בלשון עמומה "לאבדם". בעקבות השאלות מהשיעור הקודם נפרש שהמן הטעה את המלך לחשוב שהוא מתכוון למכור את העם לעבדים ולשפחות. פרשנות זו מסבירה את הדגשת הכסף בדברי מרדכי ואת הפתעת המלך כאשר אסתר מספרת לו את דבר הגזירה. האם פרשנות זו מסירה מאחשורוש אחריות לגזירה?
לאן נעלם התך?
פרופ' יונתן גרוסמןמרדכי קורע את בגדיו וזועק זעקה גדולה ומרה. נשווה זעקה זו לצעקת עשו ונעמוד על משמעות קריעת הבגדים. בשלב זה אסתר מרוחקת מאוד - תיאור שליחת הבגדים חושף ביקורת על אסתר. הפער בין אסתר למרדכי בא לידי ביטוי בדמותו של התך - השליח דרכו הם מדברים. במהלך השיחה נעלם התך. מה המשמעות של העלמותו?
מיהו "גיבור" מגילת אסתר?
פרופ' יונתן גרוסמןנראה שבתחילת המגילה מרדכי הוא ה'גיבור' ואילו בהמשך המגילה אסתר היא שמניעה את העלילה. בסוף המגילה שניהם גיבורים במקביל. המלך אחשורוש משמש אנטי גיבור וכך דוחף אותנו לחפש את הגיבור החבוי - מלך מלכי המלכים.
תכנית אסתר
פרופ' יונתן גרוסמןמהי תוכניתה של אסתר? מדוע לא ביקשה אסתר על עמה במשתה הראשון?
עץ גבוה חמשים אמה
פרופ' יונתן גרוסמןתלייה על עץ היא עונש למורדים במלכות. המן, האחראי על בטחון המלך, זומם להאשים את מרדכי במרידה, אך אינו יודע שמרדכי "מחוסן" מפני האשמות שכאלה. לעומת זאת המלך מתחיל לחשוש שהמן מתכנן מרידה.
אלה ברכב ואלה בסוסים
למשמעות הרכבת מרדכי על הסוס
פרופ' יונתן גרוסמןמה תפקיד מעשה הסוס? נציע מספר הצעות פרשניות ונראה שמעשה הסוס עומד במוקד הסיפור ומורה על התהפכות העלילה. הארמז המקראי לחליצה טוען במשמעות אירונית את המשפט "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו"
יועציו של המן: בין גורל להשגחה
פרופ' יונתן גרוסמןתיאור המן "נדחף אבל וחפוי ראש" מזכיר את תיאור צרעת עוזיה, ואת בריחת דוד מאבשלום. תפיסת המן וחכמיו היא דטרמניסטית 'אשר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ', לעומתם מחדשת המגילה שרצון ה' יכול לשנות את המציאות - 'ונהפוך הוא'.
משתה אסתר השני
פרופ' יונתן גרוסמןהשוואה בין שני המשתאות מראה כי במשתה השני יש קירבה גדולה יותר בין אסתר למלך. נעסוק בתיאור המשתה ובדרך הניסוח של דברי אסתר.
וגם חרבונה זכור לטוב
פרופ' יונתן גרוסמןמהו תפקידו של חרבונה? נשים לב שחרבונה מפיע גם כאחד הסריסים בסיפור ושתי. בשני הסיפורים הוא מקדם את כעס המלך על אדם שקרוב אליו וכך מפנה מקום למרדכי ואסתר.
איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי
פרופ' יונתן גרוסמןהפקדת מרדכי על בית המן נותנת למרדכי גישה לתוכניות המן להשמדת היהודים. נתעמק בבקשתה של אסתר מאחשורוש. לשון הבקשה מעורר השוואה לרעיה בשיר השירים וליהודה.
אגרות מרדכי
בטוב צדיקים תעלוץ קריה ובאבוד רשעים רנה
פרופ' יונתן גרוסמןנשווה בין אגרות מרדכי לאגרות המן. השינויים נובעים הן משינוי המצב והן מרצון לשוות לאגרות מרדכי נופך חגיגי. הבדל נוסף הוא ביחס ליהודים הנובע משיבה אל הלאומיות היהודית כחלק מהתהליך בסיפור.
האמנם טבח ללא הבחנה?
נפל פחד היהודים עליהם
פרופ' יונתן גרוסמןנסביר מדוע נפל פחד על כל עמי הארץ, ונתבונן במשמעות הארמזים ליציאת מצרים ולכיבוש הארץ. נראה שהמלחמה בסוף המגילה אינה מתארת טבח המוני: היהודים הרגו רק בשונאיהם, הקפידו שלא לגעת בביזה, וספירת ההרוגים מעידה על מהלך מתוכנן ולא הריגה אקראית.
שלבי התקבלות חג הפורים - חלק א
פרופ' יונתן גרוסמןעצם התיאור המפורט של תהליך התקבלות החג מעיד על הצורך בשיכנוע. האם יש לחוג בי"ד או בט"ו? איך יש לשמוח ולציין את היום? נעמוד על השלבים השונים בהתקבלות החג כפי שמשתקף במגילה.
שלבי התקבלות חג הפורים - חלק ב
פרופ' יונתן גרוסמןהאם יש לתת מעמד מיוחד לאירועים בשושן? נראה כי המתיחות לגבי קביעת תאריך החג משקפת את המתיחות בין המרכז בגולה למרכז המתחדש בארץ ישראל. סופו של התהליך במשנה כאשר נקבעו שני ימים - אבל החלוקה היא על פי פרמטר ארץ ישראלי - כיבוש יהושע.
מגילת אסתר וספר יהושע
פרופ' יונתן גרוסמןתיאורי גדולת גיבורי מגילת אסתר נשענים על תיאורי גדולת גיבורי ספר יהושע. השוואה זו שמה את הסיפור בפרופרציה - כל ההישג הוא הישרדות, וגם לאחר הישועה יהודי שושן נשארים בגולה.
גבורת המלך אחשורוש וגדולת מרדכי
פרופ' יונתן גרוסמןסיום המגילה בגדולת אחשורוש שמה את כל הסיפור בפרופורציות הראויות. זהו סיפורו של אחשורוש ומלכותו ולא סיפור יהודי, כל גדולת מרדכי תלויה במלך ההפכפך. הסתכלות זו עולה גם מההשוואות הרבות ליוסף לאורך כל המגילה. יוסף זכה לגדולה, אך עם מותו שועבדו היהודים במצרים.
נח, יונה ועורב
פרשת נח
פרופ' יונתן גרוסמןמה משמעותה של פרשת שילוח העורב והיונה לראות הקלו המים? מדוע נזקק נח לשלחם אם בסופו של דבר ממילא יצא מן התיבה רק בעקבות דבר ה' אליו לעשות כן? ומה פשר יחסי הקרבה והחיבה שיש לו עם היונה, לעומת הניכור והריחוק השוררים בינו ובין העורב? השיעור מנתח את פרשיית שילוח העופות שלב אחר שלב, ועומד על משמעויותיה על רקע ההקבלה בין חידוש העולם לאחר המבול לבין בריאת העולם בפרק א'.
הצלת לוט מסדום
פרופ' יונתן גרוסמןבקריאה פשוטה נראה שהמלאכים המגיעים לסדום ממלאים שני תפקידים: הצלת לוט והחרבת העיר. למעשה, יש להם תפקיד ראשוני יותר: בחינת ובדיקת העיר, אם יימצאו בה עשרה צדיקים אם לאו. ואכן, אנשי העיר דאגו ללמד את המלאכים על תרבות העיר גם בהיותם בביתו של לוט. מדוע ניצל לוט? הלא ה' אמר לאברהם שאם לא יימצאו עשרה צדיקים בתוך העיר - תיחרב כל העיר?
תנו לי אחוזת קבר עמכם
פרופ' יונתן גרוסמןבתחילת הפרשה אנו קוראים על פטירתה וקבורתה של שרה אמנו. עצם אזכור מיתתה של שרה הוא יוצא דופן, משום שככלל אין התורה מציינת את פטירתן של האימהות. ואכן, פטירת שרה אינה נזכרת לשם עצמה, כי אם כסיפור רקע לסיפור העיקרי - קניין מערת המכפלה. מה חשיבותו של סיפור זה, על המשא ומתן הארוך המתואר בו?
וימצא דודאים בשדה
פרופ' יונתן גרוסמןהרצף של תיאור לידות בני יעקב נקטע פעמיים: על ידי דו-שיח קשה בין רחל ויעקב לאחר לידת יהודה, וע"י סיפור הדודאים, לאחר לידת בני השפחות. שיחתם של יעקב ורחל אכן השפיעה באופן ניכר על בניית משפחת יעקב - בעקבותיה לקח יעקב את בלהה ואת זלפה; אך מהי משמעותו של סיפור הדודאים?
נדר ושינוי שם
פרופ' יונתן גרוסמןשמו של יעקב משתנה פעמיים. בראשונה שמו ניתן לו מפי המלאך שנאבק עמו ולאחר מכן מפי ה' לאחר קיום הנדר של יעקב בבית אל. מה עניין שינוי השם הכפול? מה משמעות שינוי השם של יעקב בכל פרשייה?
שני חלומות ושני פתרונות
פרופ' יונתן גרוסמןמה תפקיד פתרון חלומו של שר האופים בקורותיו של יוסף במצרים? מה היה נגרע מהעלילה אלמלא היה שר האופים חולם? הלא שר המשקים שכח, בסופו של דבר, את יוסף ואת פתרונו, וגם כשנזכר בו אחרי שנתיים - סביר שהוא נזכר בפתרון חלומו, ולא בפתרון חלום שר האופים. מהו, אפוא, תפקידו של חלום זה ושל פתרונו?
פתרון חלום פרעה
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע קיבל פרעה דווקא את פתרונו של יוסף לחלומותיו, למרות שפותרי החלומות הרשמיים שלו הציעו לו פתרונות אחרים? נראה, שהפתרון טמון ב'חוצפתו' של יוסף - להציע דרך להתמודד עם הרעב.
כהני מצרים וכהני ישראל
פרופ' יונתן גרוסמןהמאמר עוסק במדיניותו של יוסף כלפי המצרים כהכנה לחיי עם ישראל שם, על רקע ההבדל המהותי שבין כוהני מצרים לבין כוהני ישראל.
ערבונו של יהודה
פרופ' יונתן גרוסמןבפרשת ויגש מגיע סיפור יוסף ואחיו לשיאו. בעמידתו מול יוסף ובניסיונו לשכנע את יוסף לאפשר לבנימין לשוב לאביו, מתגלה יהודה כבעל תעצומות נפש מיוחדות במינן. בשיעור נראה כיצד סיפור יהודה ותמר מהווה רקע לעמידתו של יהודה מול יוסף, הן כחלק מן המבנה הכיאסטי של סיפור יוסף ואחיו, והן בדמיון הגדול שבין שתי הסיטואציות - שבשתיהן עומד בסופו של דבר על הפרק 'עירבון' של יהודה.
ויחי יעקב - ויחי יוסף
פרופ' יונתן גרוסמןברכת יעקב לאפרים ומנשה מלמדת על כך שיעקב אינו מצטער על גניבת הברכות. ברכת יעקב לבניו מלמדת שאין עוד בן נבחר ובן נדחה, אלא כולם ממשיכים את בית יעקב. ובכל זאת יש שלשוה שבטים שזוכים למעמד מיוחד: יהודה, דן ויוסף. הספר מסתיים בספורו של יוסף, המדגיש את מעמד הביניים שלו - בין אב לבן, בין יעקב לאחיו
רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות
פרופ' יונתן גרוסמןבתחילת ספר שמות מובאת שוב רשימת היורדים למצרים, אך ישנו הבדל מהותי בין רשימה זו לבין הרשימה שבפרשת ויגש. הבדל זה מלמד אותנו על שינוי התפישה שמתחולל במעבר בין ספר בראשית לספר שמות: המעבר ממשפחה לעם.
בין "שמעתי" ו"אזכור"
פרופ' יונתן גרוסמןגאולת עם ישראל ממצרים מתחייבת מצד הצדק והמוסר האנושיים, אך גם מצד הברית שכרת הקב"ה עם עם ישראל. כיצד שני הפנים האלו באים לידי ביטוי בפרשות שמות ווארא?
המן וקרבן הפסח
פרופ' יונתן גרוסמןמה הקשר בין ירידת המן ובין קרבן פסח? האם התלונה של עם ישראל במדבר סין היא לגטימית, או שמא תלונה זו עומדת כחובה לישראל? את השאלה הזו נבחן לאור התגובה של ה' לתלונה
במשך היובל המה יעלו בהר
פרופ' יונתן גרוסמןבמשך היובל - מהי תקיעת השופר שמתירה לעלות להר סיני לאחר שהעם הוגבל מלעלות להר? העם היה צריך לעלות להר לאחר רדת השכינה אליה ולקבל את התורה "פנים בפנים" אולם העם פחד וביקש את תיווכו של משה. חשש זה הוא חיובי אולם יש לו מחיר רוחני בכך שלא נוצר המפגש "פנים אל פנים".
תורת כהנים ותורת ישראל
פרופ' יונתן גרוסמןהמאמר עוסק במעמדו של האדם מישראל ביחס לעבודת הכוהנים בבית המקדש, על רקע הכפילות הקיימת בין פרשת ויקרא לבין פרשת צו.
רציפות ותמורה במשכן
תרומת הדשן ואש התמיד
פרופ' יונתן גרוסמןבניגוד לפרשות החטאת, האשם והשלמים, אחרי הכותרת "זאת תורת העולה" התורה אינה מפרטת את פרטי קרבן העולה, אלא דנה (פעמיים) בפינוי המזבח מהדשן שעליו ובאש התמיד שעל המזבח. לדעת רש"י, יש הבדל בין פינוי הדשן מהמזבח לבין תרומת הדשן, אך בפשוטו של מקרא נראה שהיה רק פינוי אחד של הדשן. בפרשיית "תורת העולה", התורה רומזת לכך שבמקביל לכוהנים האוכלים חלק מהקרבנות האחרים, אש המזבח זוכה 'לאכול' את קרבן העולה.
היום השמיני - ההפתעה שבגילוי
פרופ' יונתן גרוסמןלמרבה הפלא, בציווי על ימי המילואים שבספר שמות - היום השמיני אינו נזכר כלל. השיעור בוחן את היחס שבין שבעת ימי המילואים הראשונים לבין היום השמיני לאור מבנים אחרים של 'שבעה ושמונה' בספר ויקרא. נראה, שכוונת התורה לרמוז לכך שבספר שמות - לא היה הכרח שהיום השמיני אכן יתרחש, וממילא לא ניתן היה לצוות עליו. התגלות שכינה היא תמיד אירוע המתרחש באופן לא-צפוי, ואי אפשר לחזותו מראש.
בגדי הלבן בעבודת יום הכיפורים
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע לובש הכהן הגדול בגדי לבן ("בגדי בד") בעבודת יום הכיפורים? האם זה מסמל מעלה מיוחדת של הכהן הגדול ביום זה, או שבגדי הבד מסמלים דווקא ירידה ממעלתו הרגילה של הכהן? נראה, שיום הכיפורים (במקביל ליום השמיני למילואים) הוא יום של 'התחלה מחדש'. הכהן, ביחד עם המקדש כולו, חוזר למצבו שלפני לבישת הבגדים, כדי שיוכל לשוב וללבוש את בגדי הקודש בטהרה ובקדושה.
זמן קדוש
פרופ' יונתן גרוסמןבפרשתינו, מתוודעים אנו לחידוש חשוב: ישנם זמנים קדושים. המאמר עוסק בחידוש זה, ובהבהרת הבדל שבין השבת לבין שאר הימים הטובים.
ברית בחוקותי ומצוות השמיטה
פרופ' יונתן גרוסמןמה הקשר בין פרשת בהר לפרשת בחוקותי? מדוע הפרשה פותחת בציון מקום אמירת הדברים ("בהר סיני")? מדוע הציוויים שבפרשתנו - ובעיקר מצוות השמיטה והיובל - נזכרו דווקא בסוף חומש ויקרא?
"נספח אחרון" למעמד הר סיני
פרופ' יונתן גרוסמןניתן להביא ראיות רבות לכך שהברכות והקללות מתייחסות באופן ישיר למצוות השמיטה והיובל. מתי נצטוו ישראל במצוות אלו? נראה, שמצוות השמיטה והיובל ופרשת הברכות והקללות הם "ספר הברית", שקרא משה באוזני העם במהלך ברית האגנות שנכרתה בהר סיני. פרשת בחוקותי, אם כן, מכילה את הסנקציות המובנות בברית סיני, במקביל לתפקיד פרשת התוכחה שבכי-תבוא בברית ערבות מואב.
פקידת הלויים
פרופ' יונתן גרוסמןהמאמר עוסק במנייתם הכפולה של הלויים, ובמינוים הכפול: מצד עצמם, ובתור שליחים של עם ישראל.
והיית לנו לעיניים
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע מכניסה התורה את פניית משה לחובב חותנו להצטרף לעם ישראל במסעם במדבר באמצע פרשיות המסע? מדוע לא מוזכרת בתורה תשובתו של חובב?
ריגול צבאי וריגול מדיני
פרופ' יונתן גרוסמןהשוואה מדוקדקת בין המרגלים ששלח משה לבין המרגלים ששלח יהושע, מלמדת אותנו על תפקידם של המרגלים ששלח משה: ריגול מדיני ולא ריגול צבאי.
שתי תלונות העם ובחירה חוזרת של אהרון
פרופ' יונתן גרוסמןפרשת קרח מעלה כמה תמיהות לגבי התלונות השונות וסדרן. מאמר זה מנתח את התלונות ואת ה'מבחנים' שנעשו כתגובה לאותם תלונות.
ותפתח הארץ את פיה
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע נענשו דתן ואבירם דווקא בבליעתם בארץ? ייתכן שיש כאן מידה כנגד מידה: הם פערו פיהם על משה, והאדמה פערה פיה ובלעה אותם; הם ביקשו שלא לעלות אל משה ושלא לעלות לארץ ישראל, ולבסוף - ירדו חיים שאולה; הם התחברו למרגלים, כינו את מצרים "ארץ זבת חלב" ואת ארץ ישראל "ארץ אוכלת יושביה", ולבסוף הם עצמם נאכלו באדמה.
ברית אהבה בין ה' וישראל
פרופ' יונתן גרוסמןפתיחתה של פרשת עקב היא בעצם אמצעה של יחידה ספרותית המתחילה בתחילת פרשת ואתחנן. היחידה הזו מהווה פתיחה והקדמה לכריתת הברית בין ישראל לבין ה', ובאים בה לידי ביטוי העקרונות המרכזיים של הברית.
שילוח עבדים ויציאת עבדים
פרופ' יונתן גרוסמןמהי משמעות ההבדלים בין הציווי על עבד עברי בפרשת משפטים לבין הציווי בפרשתינו?
ברית ערבות מואב
פרשת כי תבוא
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע יש צורך בכריתת ברית בערבות מואב נוסף על הברית שנכרתה בהר סיני? מה היחס בין בריתות אלו לבין הברית שנכרתה לאחר כניסת ישראל לארץ?
תורה, שירה, וגאולתם של ישראל
פרופ' יונתן גרוסמןלפי פסוקי פרשתינו, נראה שהשירה משמשת כ'עֵד' לעם כמו התורה. אם כן - מדוע צריכים ישראל שני עדים? כיצד יכול להיות הבדל בין השירה לבין התורה בנוגע לסיבת הגאולה; הרי שניהם 'מעידים' על אותו דבר?
על הקריאה הנסתרת בסיפורי התנ"ך
פרופ' יונתן גרוסמןבשיעור זה נעסוק במסרים החבויים שבסיפורי התנ"ך: נציין יתרונות בהחבאת המסרים, נתייחס להסתרה מודעת ולא מודעת, נציין כי 'קריאה נסתרת' ו'כתיבה נסתרת' הן תופעות מוכרות מחיי היומיום ונמנה את היחסים השונים שבין המסר הגלוי למסר הנסתר שבסיפור.
מטענה החורג של המילה
פרופ' יונתן גרוסמןבשיעור נעסוק בשאלה האם ניתן להחליף את המילים בסיפור בעוד שהתוכן ישאר זהה. נטען כי לכל מילה ומילה יש איזה משמעות מיוחדת בסיפור מעבר לתוכן המושגי שלה ונדגים את הדבר במדרשי חז"ל. בסיום, נתייחס לשני משמעים נלווים: משמע רגשי ומשמע תחומי.
משמע לשוני נלווה
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שדנו ב'משמע רגשי' וב'משמע תחומי' נעבור לדון ב'משמע לשוני'. לפני הדיון יוצגו בקצרה עניינים שונים ביחס שבין מילה למשמעותה. בהמשך נראה כי ישנן ארבע רמות מימוש של משמע לשוני, ונתחיל ברמת המימוש הראשונה: דו משמעות מכוון.
המשך משמע לשוני נילווה: משמע משתקף
פרופ' יונתן גרוסמןבשיעור זה נתעסק במשמע המשתקף: הדהוד משמעות נוסף של מילה בתודעת הקורא, אף שברורה המשמעות הראשית של המילה. נביא דוגמאות לתופעה מסיפורי יוסף בבור, מסיפור משה ואהרן במצרים והימלטות דוד משאול. המשמע המשתקף רב במדרשי שמות, ובכך מסתיים השיעור.
משמע אסוציאטיבי
פרופ' יונתן גרוסמןה'משמע האסוציאטיבי' יהיה נושאו של שיעור זה, ונתייחס למספר היקרויות של משמע זה: נתבלט בכוונתו של עשו בהולכו לקראת יעקב, נדבר על הסמל הספרותי של ישמעאל ה'פרא' ולבסוף נדון באסוציאציה הנלוות כתורמת לשיפוט הדמות
משמע זמני
פרופ' יונתן גרוסמןבשיעור זה נעסוק במשמע זמני: לפעמים יכול הקורא להבין את משמעות הלשון באופן אחד בשלב כלשהו של הקריאה, ובשלב מאוחר יותר הוא ישוב אחור ויעניק משמעות חדשה להיגד אותו קרא. נדון במשמעות ה"רוח" בפרשת המתאווים,
פתיחת מגילת רות
פרופ' יונתן גרוסמן |בפתח מגילת רות ניצבת הקביעה שמגילה זו מתרחשת בימי השופטים. מהי החשיבות של קביעה זו, וכיצד מגילת רות מהווה מעבר בין ספר שופטים לספר שמואל? מדוע ירד אלימלך לשדה מואב, האם מדובר ברעב חקלאי או שמא מדובר במצב חירום בטחוני? מדוע מודגש ה'שם' בפתח המגילה ומה תפקידו לאורך התפתחות הסיפור?
דמותו של בעז
פרופ' יונתן גרוסמן |בפרק ב' של מגילת רות עולה על הבמה דמותו של בועז. בשיעורינו ננסה לעמוד על האופן שבו מוצג בועז, בעיקר לאור השוואה בין יחסו של בועז לרות אל מול יחסו של הנער העומד על הקוצרים. בנוסף, ננסה לעמוד על המקבילות הספרותיות שבין פרק זה לבין פגישת עבד אברהם ורבקה בספר בראשית, ונעמוד על המשמעות שמאחורי הקבלה זו.
מפגש רות ובעז בגורן
פרופ' יונתן גרוסמן |הפרשנים נחלקו באשר למהותו של המפגש הלילי בין רות לבועז בגורן - האם מדובר במפגש תמים אשר מטרתו להבהיר לבועז כי עליו לגאול את רות, או שמא רות פיתתה את בועז פיתוי מיני, וציפתה כי לאחר שיתפתה וודאי שיקח אחריות וישאנה? קריאה מדוקדקת של הפרק מלמדת כי ישנו הבדל בין תוכניתה של נעמי לבין הביצוע על ידי רות עצמה. קריאה זו מתחברת לדמות רבת החסד של רות וכן לדמותו של בועז אשר מוכרות לנו כבר מן הפרקים הראשונים של המגילה.
שם וגאולה במגילת רות
פרופ' יונתן גרוסמן | 32 דקותהפרק האחרון במגילת רות מתמקד בגאולת השדה של משפחת נעמי ובהקמת שם למשפחה על ידי לקיחת רות לאשה. במבט ראשון נראה כי הקישור שנעשה בין שני הדיונים הללו הינו מחודש ואין לו מקור קודם. נראה כי המגילה מבקשת לרמוז על כך שדין התורה הבסיסי הינו רק המצע שעל גביו באים המוסר והיושר אשר מחייבים חיבור בין גאולת הנחלה ובין הקמת שם המת על נחלתו.
הקדמה לספר יונה
פרופ' יונתן גרוסמן |כהקדמה ללימוד ספר יונה, נעסוק בשמו של יונה, ברקע ההיסטורי לתקופתו, וננסה להבין מהי הסיבה לבריחתו. כמו כן נראה את מבנה הספר.
בריחת יונה ותשובת המלחים
פרופ' יונתן גרוסמן |מדוע בורח יונה מלפני ה'? מדוע הוא בורח דווקא לתרשיש? מה מלמדים אותנו היחסים בין יונה לרב החובל ולמלחים?
תפילת יונה במעי הדגה
פרופ' יונתן גרוסמן |תפילתו של יונה במעי הדגה איננה תפילת תחנונים לצאת משם, כפי שהיינו מצפים, אלא היא תפילת הודיה. מה מקומה של תפילה זו כאן? על מה מודה יונה? לאיזו תובנה הגיע בעקבות קיומו במעי הדגה?
תשובת אנשי נינווה ותגובת יונה
פרופ' יונתן גרוסמן |האם תשובתם של אנשי נינווה הייתה אמיתית? מצד אחד - נראה שהתשובה מהירה, רצינית ומקיפה את כל דרי העיר, כולל הבהמות. אולם, דווקא ההדגשה של תשובת הבהמות מעמידה את תשובת אנשי נינווה באור אירוני, ומעידה על כך שתשובתם לא הייתה אמיתית. מדוע בכל זאת ה' מקבל את תשובתם? מהו הלקח שמלמד ה' את יונה בעניין זה, ע"י סיפור ההתייבשות והקיקיון? ומדוע קוראים סיפור זה דוקא ביום כיפור?
המסרים שבסיפורי שליחות יוסף לאחיו ושליחות דוד אל אחיו אל המחנה
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר זה נדון ונשווה בין שני 'שליחים' המוזכרים במקרא: יוסף ודוד. שניהם נשלחים על-ידי אביהם לשליחות הנראית תמימה ופשוטה, אך הדברים מסתבכים במקום האירוע: יוסף נמכר לעבד ודוד נלחם בגלית. כעבור זמן מה מגיעים שניהם למלוכה. נראה שהקשר איננו מקרי. מסתבר, שהשליחות קידמה אותם, חינכה אותם וסייעה להם לתפוס את כתר המנהיגות בעם ישראל.
נבואת ה"עני ורכב על חמור"
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסה | |
מהי משמעות הנבואה של "עני ורוכב על חמור"? מיהו המלך שעומד מאחורי הנבואה הזו? בשיעור נעמוד על שני מעגלי הקשר של הנבואה וננסה להבין את הפער שבניהם
האומנם דיברה תורה כנגד יצר הרע?
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסט | | שעה ו- 3 דקות
הגמרא אומרת על פרשת אשת יפת תואר שפרשייה זו נאמרה כנגד יצר הרע. השיעור יעסוק בניתוח פרשייה זו ובמיקומה בספר דברים. השיעור יסתיים בהתייחסות לדברי הגמרא ובדרכים להבנתם.
מהחודש הראשון לחודש השביעי בפרשת המועדות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסט | |
רשימת המועדות מופיעה בתורה כמה פעמים. יש הגיון ברור בהופעות החגים השונים ובהשמטתם, על פי מגמת הפרשה והספר בו הם נמצאים. החודש הראשון והחודש השביעי מהווים עוגן לקראת הבנת משמעות הרשימות השונות.
הליכתה של רות אל הגורן
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסט | |
השיעור יעסוק בניתוח ספרותי של רות פרק ג' כדי ללמד על דמותה של רות, על הליכתה אל הגורן ועל המסר שבסיפור זה.
דמויות משנה בספר בראשית - למך ותרח
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסט | |
השיעור יעסוק בשתי דמויות משנה בספר בראשית - למך ותרח. השניים היו בפולקלור המזרח אירופי למייצגי הטיפשות והחלמאות. מדוע? שניהם בני הדור התשיעי: למך - בעשרה דורות ראשונים, ותרח - בעשרה דורות שניים. שניהם אבות של אישי מפתח: למך - אביו של נוח, ותרח -אביו של אברהם (יש גם למך נוסף, דור שביעי ואחד לפני אחרון לזרע קין). מה הם מייצגים? מה הם אומרים לנו כאבות וכאנשים?
"בצאת ישראל ממצרים" - עיון במזמור קי"ד
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע | |
מזמור קי"ד לא נראה שייך למהלך מזמורי ההלל. אין בו לא הלל ולא הודאה וגם שם ה' מוזכר בו רק ברמז, השיעור יעסוק בניתוח המזמור ויסביר מדוע ישראל והטבע דומיננטיים במזמור היציאה ממצרים. יובן גם מדוע התופעות הנלוות אינם משויכות בגלוי לה' ושמו של ה' כמעט ונעדר.
שוטרי בני ישראל - ממכים למוכים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע | | 59 דקות
גאולת מצרים מתעכבת מהרגע בו מתגלה ה' למשה ועד לרגע בו ה' אומר "עתה תראה אשר אעשה לפרעה". מה השתנה בהתעכבות זו? פרק ה' הוא הסיפור של שוטרי בני ישראל שבזכותם הגאולה מתגלגלת קדימה ומתממשת. בשיעור נסביר כיצד ומדוע פרק ה' קריטי בתהליך זה.
ברית בין הבתרים - סיפור אחד או שניים?
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעא | |
איפה מתחיל סיפור ברית בין הבתרים? האם לפנינו סיפור אחד או שני סיפורים? מה היחס בין ברית בין הבתרים והפרשיות שסביבה? ננסה לענות על שאלות אלה דרך עיון בפשטי המקראות
משה במלון (שמות ד')
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעא | |
כיצד יש להבין את סיפור משה במלון? בשיעור נעסוק בסיפור זה, נציג קריאות שונות לסיפור ועל מי בעצם מדובר בסיפור הזה?
גזרות המן והטעיית אחשורוש
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעא | |
גזירות המן נראות לכאורה פשוטות מאוד. מעיון בפסוקים רואים שאין הן פשוטות כלל. השיעור יעסוק בפירוש פסוקי הגזירות, בהבנת מעמדה של אסתר ובהבדל בינה לבין מרדכי. בנוסף, השיעור ינסה לגלות את המסר הנבואי החבוי כלפי אחשורוש.
תכלית המכות ונמעניהן
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעב | |
מבנים שונים הוצעו לסיפור המכות. בשיעור נתמקד בחלוקת המכות לשבע מזה ושלוש מזה ונעמוד על משמעות חלוקה זו להבנת מגמת המכות. חלוקה זו משמעותית במיוחד להבנת הכבדת לב פרעה.
בנות לוט ואביהן במערה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעב | |
בשיעור נבקש לעמוד בעיקר על שיפוט הכתוב את בנות לוט בסיפור זה. מתוך כך נבקש לעמוד על מגמת הסיפור ותרומתו למחזור סיפורי אברהם באופן כללי.
אהבת דוד ויהונתן
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 12 דקות
פרק כ' בשמואל א' עוקב בעיקר אחר התנועה הנפשית שמתחוללת ביהונתן. בשיעור נעמוד על מבנה הפרק ועל התנועה שמתרחשת בו מן הבית אל השדה.
שכול האדמה ושכול האדם - מסירת בני שאול לגבעונים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעג | |
סיפור הריגת בני שאול ע"י הגבעונים הוא קשה מאד. שתי מחציות הסיפור מנוגדות זוז לזו: החצי הראשון מתאר מידת דין: מסירת בני שאול לגבעונים להריגה. החצי השני של הסיפור מתאר חמלה: רצפה בת איה מגנה על הגופות, ובעקבות זאת דוד קובר את עצמות שאול ויהונתן. שתי המחציות משתלבות למסע אחד, שרק בסופו נעתר ה' לארץ. מתברר שהרעב בא גם בשל הריגת הגבעונים, אך גם מפני שלא קברו את שאול ויהונתן
קין והבל - קרבן, קנאה ורצח
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעג | |
סיפור קין והבל פותח ומסתיים בלידת בן ובקריאת שם. השיעור יעסוק רק בחלקו של הסיפור, והוא בהבאת הקרבנות של קין והבל. בשיעור ייערך ניתוח ספרותי של הפסוקים תוך עיון במפרשים ובניסיון לתת מענה לכל השאלות המתעוררות במהלך קריאת הסיפור.
על הפשטות המתחדשים בכל יום ועל אהבת תורה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: אייר תשעג |
במאמר זה נעסוק בלגיטימיות של לימוד הפשט. נראה כי לימוד כזה נותן אמון באדם הלומד, וגם נותן אמון בתורה ובקב"ה - כותב התורה. ההקשבה לדבר ה' דורשת ענווה והתבטלות ונכונות להתחנך לאור המקרא. לא אנו נכפה על ה' מה נכון לומר. לא אנו נקבע כיצד יש להעריך את דמויות המקרא. התנ"ך עושה זאת, ועלינו להקשיב וללמוד.
על הלגיטימיות שבקריאת התנ"ך בעיניים ספרותיות
פרופ' יונתן גרוסמןבשיעור זה נחל את העיון באמצעי העיצוב של הסיפור המקראי, ונדון בשתי גישות אשר שוללות את העיון הספרותי. גישה אחת תופסת את המקרא כיצירה היסטורית ולא ספרותית, וגישה שניה טוענת כי מפאת קדושתו של התנ"ך אין להשתמש בכלים ספרותיים על מנת להבין את מסריו התיאולוגיים והמוסריים.
סיכום משמעותה של מלה
פרופ' יונתן גרוסמןצליל חוזר
פרופ' יונתן גרוסמןהכל הולך אחר החיתום
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע"ה | |
בשיעור זה נעסוק בפרק ל"ו בספר במדבר. חומש במדבר נחתם במעין נספח לסיפור בנות צלפחד - בקשת משפחת בני גלעד ממשה למצוא הסדר, כדי שנחלת צלפחד שעברה לבנותיו תישאר בידי השבט. המקום הטבעי של פרשיה זו הוא בסמיכות לסיפור בנות צלפחד עצמו (פרק כ"ז), אך משום מה הוא נדחה לסיום החומש. בשיעור נדון בסיפור עצמו, במשמעות דחייתו לסוף הספר, ובמסקנות שעולות מכך לגבי אופי הספר כולו.
הפור - בין דטרמיניזם למוסריות
פרופ' יונתן גרוסמןהמן הפיל פור מתוך גישה אלילית דטרמיניסטית, לפיה יש יום המזומן לפורענות, וכדאי להשמיד בו את עם ישראל. אך ה' יכול להפוך את הפור, כך שהפורענות תחול על איובי ישראל. בתפיסה הישראלית הגורל הוא הפוך - משאיר את הכל בידי שמים, תוך דרישה מהאדם לנהוג במוסריות.
בחירת מלכה כאיסוף תבואה
פרופ' יונתן גרוסמןהאופן בו מתייחס אחשוורוש לנשים ולבחירת המלכה הוא מזעזע.
כדי לעמוד על יחס המגילה לתהליך בחירת המלכה החדשה נשווה את הסיפור לסיפור דוד ואבישג, ולאיסוף התבואה בידי יוסף. נראה איך מבנה הסיפור ולשונו מדגישים את האבסורדיות שבו ואת הטרגדיה האישית של אסתר.אין ציווי להיות מוסרי
פרופ' יונתן גרוסמןיוסף - החיפוש אחר הבית
פרופ' יונתן גרוסמןשילוח היונה
פרופ' יונתן גרוסמןהבטחה והשתדלות
פרופ' יונתן גרוסמןבין ושתי ליוסף
פרופ' יונתן גרוסמןבחירת מלכה כאיסוף תבואה
פרופ' יונתן גרוסמןשני גורלות שונים בתכלית
פרופ' יונתן גרוסמןהתך - המתווך הפרסי והיעלמותו
פרופ' יונתן גרוסמןלבוש שק ולבוש מלכות
פרופ' יונתן גרוסמןלפשר מעשה הסוס
פרופ' יונתן גרוסמןחרבונה - החרב המתהפכת
פרופ' יונתן גרוסמןאיככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי
פרופ' יונתן גרוסמןישועה חלקית
פרופ' יונתן גרוסמןגבורת המלך וגדולת מרדכי
פרופ' יונתן גרוסמןפספוס המפגש הישיר
פרופ' יונתן גרוסמןעולה ומנחה
פרופ' יונתן גרוסמןזמן אכילת הקרבנות
פרופ' יונתן גרוסמןחידוש הברית לאחר העגל
פרופ' יונתן גרוסמןרצח בעלי חיים
פרופ' יונתן גרוסמןיום הכיפורים - בכל מושבותיכם
פרופ' יונתן גרוסמןהברכות והקללות - בעקבות השמיטה והיובל
פרופ' יונתן גרוסמןבחירה כפולה
פרופ' יונתן גרוסמןשבטי מרכבה
פרופ' יונתן גרוסמןמה טובו אהליך יעקב
פרופ' יונתן גרוסמןנוכחות המשכן בחיי האדם
פרופ' יונתן גרוסמןהעינים של ישראל
פרופ' יונתן גרוסמןריגול מדיני
פרופ' יונתן גרוסמןבחירה חוזרת של אהרון
פרופ' יונתן גרוסמןמי מוליך אתכם במדבר?
פרופ' יונתן גרוסמןקנאות לשם מה?
פרופ' יונתן גרוסמןמיהם נוחלי הארץ?
פרופ' יונתן גרוסמןצריך מנהיג חדש?
פרופ' יונתן גרוסמןלהתחדש כל יום
פרופ' יונתן גרוסמןמשמעות קרבנות המוספים
פרופ' יונתן גרוסמןסמכות האדם
פרופ' יונתן גרוסמןחשיבות ההתנדבות בעבודת ה'
פרופ' יונתן גרוסמןגם רצח בשגגה דורש עונש וכפרה
פרופ' יונתן גרוסמןחלקו של העם בחטא המרגלים
פרופ' יונתן גרוסמןעשרת הדיברות לבעלי נחלות
פרופ' יונתן גרוסמןברית ואהבה בין ה' לישראל
פרופ' יונתן גרוסמןשילוח עבדים או יציאתם לחופשי
פרופ' יונתן גרוסמןבנים לא יומתו על אבות
פרופ' יונתן גרוסמןחשיבותה של ברית ערבות מואב
פרופ' יונתן גרוסמןברית ערבות מואב ממשיכה את ברית סיני
פרופ' יונתן גרוסמןאיך את משליכה את הילד שלך?
פרופ' יונתן גרוסמןכל קורא מרגיש אמפתיה רבה כלפי הגר בשעה שהיא נאלצת להתנתק מבנה מפני שהוא עומד למות. הגר התרחקה מבנה, ישבה 'מנגד' ונשאה את קולה בבכי. עם זאת, בצד ההזדהות עם צערה העמוק, טמונים בסיפור גם רמזים לביקורת סמויה עליה בהשארתה את ישמעאל בנה לבדו.
לפניכם מאמר קצר, המדגים את ההקשבה למשמעות האסוציאטיבית של המילים בהן בוחר המקרא להשתמש. המאמר המלא, הנמצא בהמשך, עוסק בהרחבה במשמעות המילים בסיפור המקראי.
מתוך הספר "גלוי ומוצפן", בהוצאת הקיבוץ המאוחד ותבונות, 2015. לרכישת הספר לחצו כאן
איך את משליכה את הילד שלך?
פרופ' יונתן גרוסמןתרומת הדשן וסילוקו
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | |
ע"פ פשוטי מקראות נראה שמשמעות תרומת הדשן היא פינוי השאריות מן המזבח אל מחוץ למחנה. הוכחה לכך היא שהכהן מצווה להחליף את בגדי כהונתו ל"בגדים אחרים". אולם בהתבוננות שניה על הקונוטציה של המילה "דשן" וניסוח הכתובים, ניתן לגלות שפעולת תרומת הדשן היא מפגש יחודי ומרגש בין האש הנצחית של הקב"ה לבין הבשר המתחלף שמקריב האדם.
ריבוי קולות בבראשית א
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | |
כיצד יש לחלק את פרק א' בספר בראשית? האם החלוקה לימים היא ההכרחית? בשיעור נסקור חלוקות שונות לפרק וננסה להבין את משמעות המבנים שבפרק ומה יחסי הכוחות בבריאת העולם?
סיפורי הרקע של מגילת רות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | |
מה הקשר בין רות ובועז ליצחק ורבקה? האם ניתן להשוות בין עובד למשה? בשיעור זה, נלמד כיצד מגילת רות מתכתבת עם סיפורי מקרא שונים, שדרכם ניתן לגלות תובנות חדשות על המגילה. האנלוגיות השונות שנוצרו במגילה מכריחות אותנו לחפש משמעות רחבה יותר בהקשרי הסיפורים השונים.
בשורת לידת יצחק והכנסת אורחים
פרופ' יונתן גרוסמן |מדוע בשורת לידת יצחק מופיעה פעמיים, לראשונה אחרי הציווי על ברית המילה ולאחר מכן בביקור המלאכים באוהל אברהם? מדוע המלאכים מבשרים לאברהם ושרה באוהל שיוולד להם ילד, הרי לאברהם זה נודע לפני כן!
אליעזר ורבקה
פרופ' יונתן גרוסמן | 52 דקותאליעזר מנסה לעשות ניחוש, שבעזרתו ימצא את האשה הראויה ליצחק, אך התורה מעבירה את הסיפור מניחוש לבחינה של מעשי החסד של רבקה. ה' משפיע על המציאות, מפגיש את הדמויות, אך בסופו של דבר לא הכל בידי שמים אלא תלוי בהכרעה של הדמויות ובמעשיהן.
אלה תולדות יצחק
פרופ' יונתן גרוסמן |כאשר עשיו מבקש מיצחק ברכה, לאחר שכבר ברך את יעקב, יצחק מסרב. לבסוף הוא נותן לו ברכה, שמשמעותה היא שכל עוד יעקב ועשיו חיים ביחד - יעקב הוא הבכור והשולט, אך "כאשר תריד" - אם עשיו ילך למקום אחר, כלומר: אם יעקב ועשיו יפרדו לשני עמים שונים -במקרה כזה עשיו יוכל להיות עצמאי. את זה יצחק ניסה למנוע. זהו קו שבר בספר בראשית, וממנו מתחיל מחדש מסע בחירת האבות
אהוד ועגלון - חרב קטנה ובטן גדולה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 2 דקות
מדוע חדירת הסכין בבטנו של עגלון מתוארת בצורה כה מפורטת? ובכלל מה היחס למציאות ולקצב הסיפור? מעשה אהוד מעוצב בקפידה. בשיעור נבחין בכלים הספרותיים שטבועים בסיפור וכיצד אלו מוסיפים למטרת ומגמת הסיפור
האם יש מבנה ספרותי שלם לספר עמוס?
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסז |
האם ניתן לומר שלספר עמוס יש מבנה ספרותי שלם? במאמר נברר את היחידות של ספר עמוס ונציע אפשרות למבנה קונצנטרי שעוטף את הספר כולו.
נבואות המראות בעמוס
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסו | | שעה ו- 7 דקות
בעמוס אנחנו עדים לארבעה מראות שה' מראה לעמוס, שכל אחד מהם מעיד על הפורענות הקרבה לבוא. מה היחס בין ארבעה המראות? מדוע בין המראה השלישי לרביעי מופיעים הפסוקים על גירוש עמוס? ואיך נבואות המראות משתלבות במבנה הכללי של ספר עמוס?
נביא לה' או נביא לישראל?
פרופ' יונתן גרוסמןמעמד הר סיני
פרופ' יונתן גרוסמן | 50 דקותכיצד יש להבין את מעמד הר סיני? מדוע על העם היה איסור לעלות להר סיני, ומי היה צריך להיות עם משה בהר למעלה בזמן ההתגלות?
ביקורת או נחמה?
פרופ' יונתן גרוסמןה' אהבתי מעון ביתך - מזמור כ"ו
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסו | |
מה יעשה אדם ישר אל מול החברה האנושית מליאת התככים והשקר? במצב זה, משורר תהילים בוחר בבית ה' כמקום המועדף עליו. בבית ה' ניתן להיות תמים ואמיתי, ללא מסיכות או שקרים, ואדם תמים בטוח בצדקתו אל מול משפט ה'.
מקומו של התמים
פרופ' יונתן גרוסמןלמה לא עלה יעקב בסולם?
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 2 דקות
מה משמעות סיפור חלום הסולם? מה פשר החלום וכיצד הוא משפיע על חיי יעקב? חלוקת הסיפור לשני חלקים מבהירה את הפער שלפני החלום ולאחריו ולמעשה את תמצית חייו של יעקב
האם כבש דוד את ירושלים?
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 7 דקות
סיפור השתלטות דוד על עיר יבוס הוא מהסיפורים הקשים בספר שמואל. מוזכרים בו העיוורים והפסחים שלא ברור מספיק מי הם ומה תפקידם, כמו גם הצינור הלא מוכר. בשיעור נבחן אלמנטים אלו מתוך בחינה חדשה של אופן קבלת עיר יבוס לידיו של דוד.
שלושה צמדי חלום אחד -החלומות בסיפור יוסף ומשמעותם
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 6 דקות
סיפור יוסף מושתת על שלושה צמדי חלומות, ואחת השאלות המלווה את כל שלושת צמדי החלומות היא האם מדובר בחלום אחד שנחלם פעמיים או שמדובר בשני חלומות שונים. מסתבר ששאלה זו מהותית לתהליך שיוסף עובד במהלך הסיפור: בעמידתו מול אחיו ובעמידתו מול עצמו
"על נהרות בבל"
השתקעות בגלות מול כיסופים לירושלים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסד | | שעה ו- 4 דקות
עיצוב המזמור מביע מתח פנימי שחוו הגולים בין מנעמי התנאים הפיזיים בגלות ובין הכיסופים לירושלים. המזמור מגלם את מימוש דרישת ה' מהגולים בנבואות ירמיהו שיחיו חיים רגילים בגלות, אך לא ישתקעו בהם, אלא יזכרו את ירושלים וישמרו על זיקתם הנפשית אליה.
קין והבל על פנים נפולות ועל רצח
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע ה' לא קיבל את קרבנו של קין? מה בין המגמה התיאולוגית של הסיפור ובין מגמתו הספרותית? ומדוע קין רצח את הבל?
נקודת המוצא של קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 57 דקות
בשיעור נעיין בפסוקי הפתיחה של מגילת קהלת, ונלמד מה תפקידם. נגלה מהי הנחת היסוד של קהלת אותה הוא מבקש לברר, ונבין כיצד תוכן הפסוקים והמבנה שלהם ממחישים את טענתו.
נקודת המוצא של קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתרתי בלבי
חקירותיו של קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 57 דקות
בשיעור נעיין ב"חטיבה הביוגרפית" של קהלת בה הוא משתף בניסיונותיו למצוא משמעות לחייו. נעקוב אחר חקירותיו של קהלת, ונסביר את המסקנות שהגיע אליהן מהתנסויותיו בחכמה ובצבירת רכוש. נגלה היכן יש לדעתו יתרון, והאם יש משמעות בחכמה או בעושר.
משמעות ההשוואה בין החכמה לרכוש
הפולמוס של קהלת עם ספרות החכמה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | שעה ו- 3 דקות
בשיעור נבחן את מבנה הפרק ונגלה בעזרתו מהו המסר המרכזי שקהלת מבקש להעביר בפרק זה. נברר מהן שתי טענותיו של קהלת, מה משמעות ההשוואה בין חכמה לרכוש וכיצד הוא מתפלמס עם ספרות החכמה הרגילה.
מחזוריות האדם ומשמעותה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | |
באמצעות "שיר העתים" ממחיש קהלת את מחזוריות חיי האדם, ומוביל למסקנה שהכל זמני. בשיעור נעסוק בשאלות ובקשיים שמעוררת בו התובנה זו, נלמד את מסקנותיו, ונגלה כיצד הוא משלים עמה.
מחזוריות פעולות האדם
פרופ' יונתן גרוסמןלפשר ההשוואה בין החכמה לרכוש
פרופ' יונתן גרוסמןהסוגיה החברתית על פי קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 52 דקות
בשיעור נסביר את היחידות המרכיבות את הפרק ונברר את הקשר ביניהן בעזרת המילה החוזרת בכל היחידות. באמצעות בירור זה נתוודע לדעתו של קהלת על החברה האנושית - מה הבעיות שבה, מה היתרונות שבה, ומה המסקנה.
טובים השניים מן האחד?
פרופ' יונתן גרוסמןכי את האלהים ירא
קהלת עומד מול אלוהים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 55 דקות
בחלקו הגדול של השיעור נעסוק בחוויה הדתית של קהלת ובעמידה שלו מול האל. נבדוק מהי החוויה הדתית שלו, כיצד הוא מבטא אותה בפסוקים, וכיצד היא מתחברת עם דמותו. לקראת סוף השיעור נסביר את המבנה החברתי שמתאר קהלת ואת הבעיות שבו.
קהלת מול אלוקיו
פרופ' יונתן גרוסמןערום יצאת וערום תשוב
הטרגדיה והמסר
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 57 דקות
מדוע חוזר קהלת על אותו נושא בשתי יחידות רצופות? ולמה הוא עוסק בנושא זה דווקא בסוף המחצית הראשונה של הספר? מתוך התשובות לשאלות אלה נחדד את התפיסה המכוננת את השקפת עולמו של קהלת, ונסביר את המסר שהוא מבקש ללמד אותנו.
ערום יצאת וערום תשוב
פרופ' יונתן גרוסמןשאלת הגמול על פי קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 57 דקות
בשיעור נפתח את לימוד פרקים ז-ח העוסקים בשאלת הגמול בעולם. נגלה מהי עמדתו של קהלת ביחס לשאלה זו, כיצד הוא מרמז בדבריו לאיוב ומה הוא לומד מסיפורו.
שאלת הגמול בקהלת לאור סיפור איוב
פרופ' יונתן גרוסמןחיפוש הסדר בחברה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 50 דקות
בפסוקים אלה פורש קהלת את משנתו לגבי החברה האנושית. הוא מנסה להבין את הזוגיות ואת הצדק האנושי, מציג את מסקנותיו, ומביע את תסכולו מבעיית הגמול של החברה כלפי הצדיקים והרשעים שבה.
שאלת הגמול החברתי
פרופ' יונתן גרוסמןתהנו מהחיים!
ניתוק הקשר בין חכמה להצלחה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 52 דקות
בפסוקים אלה יוצא קהלת נגד תפיסה רווחת לפיה יש התאמה בין מעשי האדם לגורלו. הוא קורא לאדם לשמוח ליהנות בחייו במקום להקשיב לאזהרות החכמים, ומסביר מדוע אין לחכמה יתרון ממשי על הסכלות.
ניתוק הקשר בין חכמה להצלחה
פרופ' יונתן גרוסמןבעיית החכמה וההתמודדות אתה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 55 דקות
בשיעור נסביר איך בתוך דבריו על החכמה והכסילות ממשיך קהלת בניתוק הקשר בין חכמה להצלחה, ונברר כיצד לדעתו צריך האדם לפעול לאור מגבלות החכמה.
מבוא ללימוד מגילת קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 2 דקות
מדוע קוראים את מגילת קהלת בסוכות? מהי הסיבה לסתירות הרבות במגילת קהלת? מדוע התלבטו חז"ל על הכנסתה של מגילת קהלת לתנך?
מתוך עיון בשאלות אלה נכיר את אופיה וסגנונה של מגילת קהלת, ונראה כי האג'נדה של הספר שונה לגמרי מרוחם של כל ספרי התנך האחרים.
הסתירות בספר קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע"ו | | שעה ו- 1 דקות
בעיית הסתירות בספר קהלת בולטת מאד, והטרידה את כל מפרשי וחוקרי הספר. נכיר גישות שונות להתייחסות לבעיה זו. אפשרות אחת היא שהמשפטים הסותרים עוסקים בסיטואציות שונות. אפשרות שניה היא לראות את הספר כמייצג עמדות שונות. אפשרות אחרת היא לומר שהאמירות הן יחסיות ולא מוחלטות.
לבסוף נעסוק בשאלת חיבורו של ספר קהלת.
סוף דבר - המסקנה של קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןסוף דבר - המסקנה של קהלת
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 50 דקות
בשיעור נלמד את תיאור הזקנה המופיע בחלק הראשון של הפרק, ונברר מה המסקנה אליה מכוון קהלת בספרו. נגלה כיצד מסתדרים הפסוקים האחרונים בספר הקוראים ליראת האל ולשמירת מצוותיו עם שאר חלקי הספר, ומה הם מלמדים אותנו על תפיסתו הדתית של קהלת.
המסר של כבשן האש וגוב האריות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסה |
המאמר משווה בין חטיבות הפסוקים המרכיבות את פרקים ג-ז, ומסביר באמצעות השוואה זו את החלומות המתוארים בספר. הוא עוסק בסיפורי מסירות הנפש של דניאל וחבריו, ומציג את המסר העולה מהם לגבי חיי היהודים בגלות ולגבי ההבדל בין מלכות ישראל לשאר מלכויות העולם.
העימות בין הצלם לאבן
פרופ' יונתן גרוסמןהמסר של כבשן האש וגוב האריות
פרופ' יונתן גרוסמןאדם, טבע ומחזוריות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעו | | 50 דקות
בשיעור נסביר כיצד קהלת ממחיש את קיומה של המחזוריות בכל מקום ובכל הקשר, ואולי אף ברבדים השונים שבאדם עצמו. בנוסף, נברר מדוע המחזוריות מביאה את קהלת ליאוש באמצעות השוואה בין פסוקי המבוא של קהלת למזמור ק"ד בתהלים.
ירידת האדם ממדרגתו
פרופ' יונתן גרוסמןמאבק יעקב והמלאך - צליעה, ברכה ועלות השחר
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעח | | 56 דקות
הסיפור של מאבק יעקב במלאך הוא סיפור מעט משונה. בשיעור נניח שלא יעקב זה שהחזיק במלאך ושחרר אותו, אלא ההיפך - המלאך החזיק ביעקב, יעקב מבקש להתשחרר והמלאך מבקש את ברכתו של יעקב. כמובן שקריאה זו מצריכה לקרוא את הסיפור מחדש, ולהבין את משמעות הסיפור. מדוע המלאך נאבק ביעקב? מדוע המלאך מבקש ברכה מיעקב? ובכלל - מה משמעות הסיפור?
תולדות עשו - לפשר שיעבוד מצרים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 1 דקות
פרק לו בבראשית הוא פרק חריג, יוצא דופן דורש התייחסות מיוחדת. לפנינו שתי שאלות עקרוניות שנוגעות לפרק. האחד, מדוע הובאו תולדות עשו ומה המשמעות שלהם? שנית, מדוע תולדות עשו ממוקמים בסוף מחזור סיפורי יעקב, רגע לפני תחילת סיפור יוסף? האם יש לכך משמעות? תשובות לשתי השאלות האלה מובילות להבנה מדוע בני יעקב ירדו למצרים, ולא נשארו בארץ - הירידה מהארץ היא לא גלות אלא הצלה מפני ההתבוללות.
חטאת פנימית וחטאת חיצונית
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 3 דקות
בשיעור נעיין במבנה הפרשיה. נראה שהמילה "חטאת" איננה באה מהמילה "חטא" אלא מהמילה "חיטוי". מטרת החטאת היא לנקות את המקדש מהטומאה שדבקה בו או על ידי טומאה או על ידי חטא. חטאת פנימית מוקרבת על חטא של ציבור ולכן יש לחטא את הבית מבפנים כדי לטהר אותו, ואילו חטאת חיצונית - היא של יחיד ולכן מספיק לחטא את הבית מבחוץ.
הבשורה הכפולה
פרופ' יונתן גרוסמןשינוי שמו של אברם
פרופ' יונתן גרוסמןנכונות להקרבה
פרופ' יונתן גרוסמןהתחלה חדשה
פרופ' יונתן גרוסמןמה יפתור את המצוקה?
פרופ' יונתן גרוסמןשליחות מלכותית
פרופ' יונתן גרוסמןתשלומי כפל
פרופ' יונתן גרוסמןערבות יהודה לבנימין
פרופ' יונתן גרוסמןשלושת המנהיגים
פרופ' יונתן גרוסמןהעומק המתגלה בנאומי יהודה ויוסף
פרופ' יונתן גרוסמן | 30 דקותנאום יהודה ודברי יוסף בהתוודעו לאחיו, מגלים שניהם עומקים חדשים בהתרחשויות מאז מכירת יוסף.
על ידי הדגשה של מילים ושימוש בביטויים ספציפיים, נחשפים בדבריהם הקשר בין ירידת בנימין למכירת יוסף, הכוונה המסתתרת מאחורי התנכרותו של יוסף אליהם, והתכנית הא-להית המשתקפת בכל זה.מסע הלוויה הכפול של יעקב
פרופ' יונתן גרוסמן | 26 דקותפרשת ויחי עוסקת במותו וקבורתו של יעקב, התבוננות ספרותית בפרשיה זו חושפת שתי מחציות, האחת מציבה את יחסי יעקב ויוסף והשניה את יחסי יעקב ושאר בניו. ההשוואה בין ציווי הקבורה בשתי המחציות חושפת שני מישורים שונים, המישור המשפחתי והמישור הלאומי, שני מישורים אשר ליוו את יעקב לאורך שנות חייו.
ממשפחה לעם
פרופ' יונתן גרוסמןשמיעה וזיכרון
פרופ' יונתן גרוסמןכפילות מכות מצרים
פרופ' יונתן גרוסמן |מי הכה את היאור, ובמטהו של מי? ומדוע ההתראה הניתנת לפרעה שונה מן הנעשה בפועל?
דרך עיון במכת הדם נזהה את ההתרחשות הכפולה של המכות, ואת שני המישורים בהם הן פועלות.מפגש ישיר עם ה'
פרופ' יונתן גרוסמןשני חלומות ושני פתרונות
פרופ' יונתן גרוסמן | 22 דקותמה תפקיד פתרון חלומו של שר האופים בקורותיו של יוסף במצרים? מה היה נגרע מהעלילה אלמלא היה שר האופים חולם? הלא שר המשקים שכח, בסופו של דבר, את יוסף ואת פתרונו, וגם כשנזכר בו אחרי שנתיים - סביר שהוא נזכר בפתרון חלומו, ולא בפתרון חלום שר האופים. מהו, אפוא, תפקידו של חלום זה ושל פתרונו?
שיעור זה הוא הקראה של מאמר. לחץ כאן לקריאת המאמר
שני חדרי המשכן
פרופ' יונתן גרוסמןשתי התגלויות שונות במבנה המשכן
פרופ' יונתן גרוסמן | 32 דקותשני החדרים במשכן מיצגים שתי התגלויות שונות של ה' - באש ובענן. כלי המשכן שבכל חדר מסודרים בהתאם: הכפורת והמנורה כמיצגי ההתגלות, והארון והשולחן ככלים להכלתה.
קדושת השבת, המשכן וישראל
פרופ' יונתן גרוסמןפתיחה לתורת הקרבנות
פרופ' יונתן גרוסמןכהקדמה לעיסוק בתורת הקרבנות, יש להדגיש את מהותה ומשמעותה. ראשית, בהבנה כי בפרטי הפרטים שלה מסתתרים העקרונות העמוקים של עבודת ה'; ושנית, בהבנת היחס בין קרבנות ה' לקרבנות שאר העמים והקרבה שהם מבטאים בין ישראל לה': לעומת התפיסות האליליות במרחב, מודגש כי הקרבנות אינם סיפוק צרכי ה' אלא בעיקר הבעת מחויבותו של האדם כלפיו.
חומש ויקרא כהמשך לחומש שמות
פרופ' יונתן גרוסמןמפתיחתו של חומש ויקרא נראה שיש לראותו כממשיך של תיאור הקמת המשכן בסוף חומש שמות. אך יש לשים לב שחומש שמות מסיים בשני דגשים על המשכן: האחד כמקום השראת שכינה אליו מבקש משה - האדם - להכנס ולהתקרב לה', ואחד כמקור ההנהגה של העם בדרכם אל הארץ. חומש ויקרא וחומש במדבר ממשיכים את העניין כל אחד מצד אחר, בהתאמה.
שתי רשימות הקרבנות (פרשת ויקרא ופרשת צו)
פרופ' יונתן גרוסמןבתחילת ספר ויקרא מופיעים דיני הקרבנות בשתי רשימות כמעט מקבילות בסדרן. נעמוד על ההבדל במיקוד בין שתי הרשימות, ובמשמעות החלוקה הזו לסדר הנושאים בכל רשימה.
זמנן ומקומן של שתי רשימות הקרבנות
פרופ' יונתן גרוסמןעל פי חתימת רשימת הקרבנות של פרשת צו, ניתן להבין כי היא נאמרה עוד קודם לרשימה המופיעה בפרשת ויקרא. בדרך זו ניתן להבין את עניינן השונה של שתי הרשימות: האחת עוסקת בקרבנות כדרך לעבודת האדם את ה', והשניה רואה בהם תהליך המאפשר את השראת השכינה במשכן.
"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" – פתיחה
פרופ' יונתן גרוסמןפתיחת התורה לתורת הקרבנות מתחברת לנו היטב לנראה מסיפורי התורה עד כה - שהקרבן הוא נדבה אנושית המבוססת ומוכרת עוד טרם שיצוה עליה ה'.
"עֹלַת הַבֹּקֶר" – סמנטיקה קורבנית (א)
פרופ' יונתן גרוסמןבפתיחת העיון בקרבן העולה, נגע בעקרונות השייכים לכלל הקרבנות: מדוע ישנו דגש על מין הקרבן ושלמותו? מהו קרבן 'לרצון'? ומהי משמעות סמיכת הידיים?
התמדה והתחדשות
פרופ' יונתן גרוסמןלפשרו של מאבק המלאך עם יעקב
פרופ' יונתן גרוסמן |מדוע, באמצע ההכנות של יעקב למפגש עם עשו אחיו, נשלח אליו מלאך להאבק בו? מעיון בדברים נראה כי היתה ציפייה מיעקב להקדים את מילוי נדרו בבית-אל כבר כעת, והמאבק בא להזכיר לו זאת.
"עֹלַת הַבֹּקֶר" – סמנטיקה קורבנית (ב)
פרופ' יונתן גרוסמןנמשיך לדון בביטויים מעולם הקרבנות, טרם נפתח בהבנת קרבן העולה: נזהה את הולכת הדם בפסוקים, ונסביר את המושגים 'הקטרה' ו'אשה'.
קרבן עולה – מהותו ומגמתו
פרופ' יונתן גרוסמןנזהה את מהותו המרכזית של קרבן העולה דרך שני מאפיינים - הקטרתו כליל לה', ויחודיות כפרתו.
עולה מן הבקר
פרופ' יונתן גרוסמןבעיון בפרשת עולה הבאה מן הבקר נגע בשלושה נושאים: נבחין בין 'בן בקר' הבא עולה לבין 'בקר' בוגר הבא שלמים, נזהה את תפקידו המשמעותי של הבעלים בהקרבה, ונדון ביחס בין העלאת אש על המזבח לבין אש התמיד.
עולה מן הצאן
פרופ' יונתן גרוסמןעיון בפרשת עולה מן הצאן מראה כי ישנם הבדלים בינה לבין עולה מן הבקר. נזהה הבדלים אלו ונציע כי ישנו הבדל רעיוני בין הקרבת בקר להקרבת צאן: הבקר מסמל התבטלות ועמידה מול ה', ואילו הצאן מסמל את עבודת האדם לאל.
עולה מן העוף - ב
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שזיהינו את יחודה של עולת העוף בפרשיות, נציע הסבר במשמעותו של העוף בכלל וביחס לקרבן עולה בפרט. לעומת החיה והבהמה שחייהם מושווים לחיי האדם, יורד העוף מדרגה ומתקרב לעולמם של הדגים - כדבר שיש בו בעיקר בשר ופחות חיים, ובכך גם מתמקדת הקרבתו.
עולה מן העוף - א
פרופ' יונתן גרוסמןבפתיחת קרבן העולה לא מוזכרת האפשרות להביאה מן העוף והנה פתאום באה פרשיה חדשה לתאר את סדר ההקרבה של עולת עוף. בחלק זה נזהה את עיקרי ההבדלים בין הקרבת עוף להקרבת בהמה, ובחלק הבא נציע הסבר ליחודיות קרבן זה.
אופי קרבן המנחה א'
פרופ' יונתן גרוסמןמיקומו של קרבן המנחה בין קרבנות בעלי החיים - העולה והשלמים - דורש הבנה. נראה שהמנחה מקושרת אל העולה באופיה, וגם היא בבסיסה קרבן שכולו למזבח.
למאמר קצר המסכם נושא זה לחץ כאן
שלושה סוגי עולה
פרופ' יונתן גרוסמןאופי קרבן המנחה ב'
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שזיהינו את דמיונה של המנחה לקרבן העולה, נבחן את היחס ביניהם. נציע כי יש ביניהם הבדל מהותי - בעוד קרבן העולה בא להכיר בשייכות האדם וחייו לה', המנחה מתמקדת בזיהוי ה' כמקור השפע והפרנסה.
התגלות על תנאי
פרופ' יונתן גרוסמןמנחת סולת והמנחות המעובדות
פרופ' יונתן גרוסמןפרשת קרבן המנחה מחולקת לשני סוגים מרכזיים - מנחת הסולת, ומנחות מעובדות שונות - ובכל סוג מפורטת בנפרד ההקרבה ובדגשים שונים. נבחין בדגשים אלה לקראת ההכרה במהות השונה של שני סוגי המנחות.
מה בין שני המודלים של המנחה?
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שזיהינו את הדגשים השונים בין מנחת הסולת למנחות המעובדות, נראה כי מהות המנחות המעובדות קרובה לעולמו של קרבן השלמים, ושותפות הבעלים בהקרבה משמעותית יותר.
תוספת הלבונה למנחת הסולת
פרופ' יונתן גרוסמןנבחן את תפקידה של תוספת הלבונה בקרבנות בכלל ובפרט במנחת הסולת, על מנת לחדד את ההבדל מן המנחות המעובדות בהן היא איננה. נראה למסקנה כי במנחות מן הצומח, כמו בקרבנות מן החי, ישנם שני מודלים: אחד המדגיש את התבטלות האדם אל מקור פרנסתו - ה', והשני מדגיש את שותפותו עם ה' במזונו ובחייו.
איסור חמץ (ודבש)
פרופ' יונתן גרוסמןנדון ב'נספח' הראשון לקרבן המנחה: איסור הקרבת שאור ודבש. נבחן את ההסברים השונים במפרשים לאיסור זה במנחה ובקרבנות בכלל, ונבחין בהפרדת עולם הקרבנות מתוצרי הציוויליזציה האנושית.
חובת מליחה במנחה ובשאר קרבנות
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר זה נגע ב'נספח' השני לקרבן המנחה: חובת הקרבת מלח. נדון ביחס בחובה זו בין מנחה לשאר הקרבנות, ונבחן את האפשרויות השונות להבין את עניינה.
מנחת בכורים
פרופ' יונתן גרוסמןבפרשת ויקרא מופיעה אפשרות להקרבת 'מנחת בכורים', שמתוארת כמנחת נדבה של יחיד. לעומת זאת בפרק כג ישנו ציווי ציבורי על הנפת עומר ראשית מן התבואה. מה היחס בין שני הציוויים?
נציע כי מנחת הבכורים היא מנחה מורכבת, שאמנם העם מחויב בה כציבור, אך ראוי לכל אחד שיראה בה מנחה אישית שלו אותה הוא מנדב לה'.קרבן זבח שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןכמבוא לזבח השלמים, נדון בשיטות השונות להבנת שמו ומכך גם נתחיל לגעת במהותו. מתבקש כמובן, שנראה על הדרך את ההקשרים בהם מוקרב זבח שלמים, או נסעדת סעודת ברית.
זבח שלמי בקר
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר זה נדון במספר עניינים המיחדים את זבח השלמים בכלל ואת שלמי בקר בפרט. נראה דרכם את ענינו של קרבן השלמים והמהות המתחדשת בו לעומת קרבן העולה, ועם זאת - את חשיבות קדימותו של קרבן העולה בתפישה הרוחנית של המקריב.
זבח שלמי צאן
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר עיוננו בשלמי הבקר, נבחן את פרשות שלמי הצאן, וננסה לראות את הייחודיות שלהן זו מזו ושתיהן מן הבקר. נראה כי ניתן להמשיך את ההדרגתיות שהצגנו עד כה בקרבנות הנדבה, ולהציע כי שלמי הבקר משויכים יותר לעולמה של העולה בהתבטלות כלפי השכינה ובהעלאת ריח ניחוח, לעומת שלמי הצאן המדגישים את היותם 'לחם אשה' המוגש באופן אנושי.
ברית שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןקרבן חטאת
פרופ' יונתן גרוסמןבפתח הדיון בקרבן החטאת נזהה את משמעות שמו ומהותו. למרות הנטיה הראשונית לקשר את ה'חטאת' ל'חטא', מסתבר שמשמעות השם מתייחסת דוקא לפעולת ה'חיטוי' עליה אחראי הקרבן. נראה כי החטאת מגיע בעיקר בשל טומאה, ותפקידו לנקות את המזבח והמשכן מן הטומאה שדבקה בו - בין אם טומאת העצמים ובין אם טומאת המעשים.
בין החטאת הפנימית לחיצונית
פרופ' יונתן גרוסמןקרבנות החטאת מתחלקים לשני סוגים מרכזיים- חטאת פנימית וחטאת חיצונית. המאפיין את החטאות הפנימיות הוא בהיותן חטאות ציבוריות, הבאות על חטא של כלל העם או של הכהן הגדול המיצג את העם. האדם הפרטי החוטא צריך לחטא ולנקות את המזבח מטומאתו; אך חטאו של העם מטמא גם את פנים המשכן, ולכן עולה דרגת החטאת ומובא דמה פנימה לכפר.
חוטא ומחטא
פרופ' יונתן גרוסמןחטאת כהן משיח
פרופ' יונתן גרוסמןנתעמק בפרטי הדינים של החטאת הפנימית שמקריב כהן משיח, ונבחן את מהותם ומשמעותם. נראה כי למרות עבודת הדם הייחודית של החטאת, הקטרת ושריפת הבשר מזכירים את השלמים מצד אחד ואת העולה מן הצד השני.
על מי מתאבל המצורע?
פרופ' יונתן גרוסמןחטאת העדה וחטאת הנשיא
פרופ' יונתן גרוסמןהמאמר יעסוק בשתי החטאות המרכזיות בסדר הפרשה - חטאת העדה וחטאת הנשיא. נראה את ייחודה של כל חטאת כאשר נשוה בין חטאת העדה לחטאת הכהן המשיח, ונבדיל את שתיהן מחטאת הנשיא הקרובה יותר לחטאת יחיד. נדון כמובן בפרטי הדינים המיוחדים בכל אחת ובמשמעותם.
חטאת היחיד
פרופ' יונתן גרוסמןחטאת היחיד יחודית במבחר (כבש או עז) ובהקפדה דוקא על נקבה, בהיפך מכל הקרבנות האחרות. בתוספת לכמה רמזים בתהליך ההקרבה ובניסוחם, מלמדים אותנו מאפייני חטאת היחיד שלאחר כפרת הדם הופכת החטאת למעין קרבן שלמים המבטא את הקרבה והשלום שחזרו לשרור בין החוטא בין קונו.
על טעם ועל ריח - כבש או עז?
פרופ' יונתן גרוסמןמה עדיף - כבש או עז? נראה כי הדבר תחלוי במהות הקרבן. לעומת קרבן העולה בו ישנה נטיה להעדפת הכבש, בקרבן החטאת העז היא עיקר הקרבן. נראה כי 'עזותו' של העז מתאימה יותר למעמד של האדם החוטא המכיר את גודל טעותו. בכל זאת, ניתנה לו האפשרות להביא כשבה ו'לעדן' את המעמד, אם כי לא לזכות ל'ריח ניחח'.
קרבן עולה ויורד - הקדמה
פרופ' יונתן גרוסמןלשם פתיחת הדיון בקרבן עולה ויורד, נזהה האם הוא שייך לעולמה של החטאת או לעולמו של האשם, ומה בינו לבין קרבן קבוע. למסקנה, נכין עצמנו לצורך בהכרת תכנם של החטאים שקרבן זה מיוחד להם על מנת להבין את מהותו.
עבירות שמחייבות בקרבן עולה ויורד
פרופ' יונתן גרוסמןעל מנת להבין את יחודו של קרבן עולה ויורד, נזהה מן הפסוקים את שלושת החטאים עליהם מתחייב האדם בקרבן זה.
קרבן עולה ויורד - על חילול השם בעבירות מחדל
פרופ' יונתן גרוסמןהכרת שלוש העבירות עליהן מתחייבים בקרבן עולה ויורד מאפשרת לזהות בהן מכנה משותף - בכולן מתבצע חילול שם שמיים דוקא מתוך מחדל של חוסר מעשה.
וידוי ואשמה
פרופ' יונתן גרוסמןבהמשך להבנה כי קרבן עולה ויורד בא על חטאים שבהימנעות ממעשה, נבין שני פרטים ייחודיים בקרבן זה: הזכרת הוידוי על הקרבן, ולשון ה'אשמה' שמלווה אותו במובהק יותר משאר החטאות.
חטאת עוף של עני
פרופ' יונתן גרוסמןהאפשרות שפותחת התורה להביא חטאת מן העוף, עוזרת לחדד את שני החלקים של החטאת: חיטוי הדם, והקרבת החלבים. כיון שבחטאת העוף אין אפשרות לחלק בין בשר לחלבים, נוספת לה עולת עוף להקטרת הבשר.
חטאת העני הגמור: סולת
פרופ' יונתן גרוסמןבמנחת החוטא חסרה המטרה המהותית שבכל חטאת - חיטוי המזבח בדם. מכך שהתורה נותנת אופציה זו כחטאת מכוונת אותנו להבין את עניינו של קרבן עולה ויורד כמתמקד בתהליך הנפשי של האדם.
קרבן אשם - פתיחה
פרופ' יונתן גרוסמןבפתח לימוד קרבן האשם, נציג ונבהיר את ששת המקרים השונים בהם מביאים אשם. שלושה כלליים המוצגים בפרשת ויקרא, ושלושה על מקרים מיוחדים המופיעים במקומם.
קרבן אשם על גזל גבוה
פרופ' יונתן גרוסמןבעקבות הדגש ששמה התורה על ערכו של איל האשם, נציע כי קרבן האשם מתשלם ככפרה על 'גזל' של גבוה, ונראה איך גזל זה בא לידי ביטוי בשלושת המקרים הנמנים בפרשת ויקרא.
קרבן אשם - שיטת הרמב"ן
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר הקודם הצגנו את ששת המקרים בהם דורשת התורה להביא חטאת. כעת נציג את השיטת הרמב"ן במהות הקרבן: לדעת הרמב"ן קרבן האשם מבטא חומרה גדולה יותר של עונש, והמכנה המשותף בין המקרים עליהם בא האשם הוא הזיקה לענישה חמורה.
קרבן אשם על גזל גבוה - ב'
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר הקודם הצענו כי קרבן האשם מובא ככפרה על גזלת הקודש. כעת נסביר כיצד שיטה זו מתחברת גם בשלושת מקרי האשם החיצוניים לפרשת ויקרא - שפחה חרופה, נזיר, ומצורע.
בין החטאת לאשם
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שהבחנו במהותה של החטאת ובמהותו של האשם, נסכם כאן את הדיון בשאלה בה דנו רבות לאורך דורות המפרשים- מה בין חטאת לאשם?
רשימת הקרבנות השניה - פרשת צו
פרופ' יונתן גרוסמןסיימנו את פרשת ויקרא - רשימת הקרבנות המופנית לאדם המקריב. בפתיחת רשימת הקרבנות של פרשת צו, נחדד את מהותה של רשימה זו ונראה כי היא עובר ת להתמקד בקרבנות כמאפשרי השכינה, וב'אכילת' הקרבן.
אברהם ושרה במצרים - טרגדיה והצלה
פרופ' יונתן גרוסמן | 31 דקותסיפור ירידת אברהם למצרים והסכמתו ששרה תלקח לאיש אחר מעלה תמיהה גדולה. לסיפור זה יש הקבלות רבות לירידת ישראל לגלות מצרים. הרמב"ן רואה בהסכמת אברהם חטא חמור שעונשו היה ירידת בניו למצרים. לעומתו, אברבנאל מסביר את מניעיו של אברהם באופן שלקיחתה של שרה לבית פרעה הייתה טרגדיה שלא העלה על דעתו, כהמשך לפרשנות אברבנאל ניתן לראות בסיפור זה מודל לקורות עם ישראל, על תלאות וסכנות איומות שייתכן ויעברו אך בסופו של דבר הקב"ה מתערב ומושיע את בניו.
מותה של שרה
פרופ' יונתן גרוסמן | 35 דקותפרשיית חיי שרה - קבורת שרה ואברהם ומציאת אישה ליצחק עוסקת במעבר מדור המייסדים לדור הבנים. מה חשיבות תיאור הדיאלוג הארוך בקניין מערת המכפלה וכיצד הוא תורם למעבר בין הדורות? עיון ודיוק במהלך המשא ומתן שבין אברהם לבני חת מלמד על הצורך לבנות אומה אחרת, שנבדלת מיושבי הארץ. התורה רוצה דרך זה להעביר ללומד שהרגעים האחרונים שאברהם עושה לפני שהוא יורד מהבמה זה להבהיר לדור הבא שהם נבדלים מיושבי הארץ.
סיפור גניבת הברכות
פרופ' יונתן גרוסמן | 34 דקותסיפור גניבת הברכות הוא סיפר דרמטי וגורלי. בשיעור זה נבקש להתהות על שאלת שיפוט הדמויות על פי המקרא - האם יש ביקורת או שמא דווקא העדה או שבח הן על יעקב והן על עשו. התבוננות בשאלת התיחום של הסיפור חושפת מסר כפול מחד הברכות צריכות היו להגיע לידיו של יעקב, מאידך אף שכך היה צריך לקרות, הדרך בה זה נעשה היא פסולה. במילים אחרות ניתן לומר שמסיפור זה אנו למדים 'שהמטרה לא מקדשת את האמצעים'.
חלומות פרעה ופתרונם
פרופ' יונתן גרוסמן | 34 דקותפתרון יוסף את חלומות פרעה מהווה נקודת מפנה בקורות יוסף, מהמקום הנמוך ביותר, עבד שהואשם באונס והושלך לבית האסורים, למשנה למלך מצרים. מה ראה פרעה שהתרשם כל כך מיוסף? מה ראה יוסף לשים עצמו כיועץ לפרעה ולהתיימר להיות מדינאי ממולח? השוואה בין החלום המקורי של פרעה לבין האופן בו הוא מספר אותם לפרעה, יש בה לשפוך אור על שאלות אלו. פרעה חש שיוסף פירש את החלום כפי שהוא באמת נחלם ונותן לו עצה שבעצם הייתה טמונה בתוך החלום.
סיפור יהודה ותמר כראי לקורות יוסף והאחים
פרופ' יונתן גרוסמן | 37 דקותבמסגרת סיפור קורות בית יעקב מישיבתם בארץ כנען לירידתם מצריימה משובץ סיפור יהודה ותמר הקוטע את מהלך האירועים. מה פשר שיבוץ חריג זה? התבוננות בפרטי הפרשייה חושפות זיקות רבות בין קורות יהודה לקורות יוסף, נדמה כי פרשייה זו מהווה כעין ראי לכל סיפור יוסף והאחים, וכמו מבקשת להראות כי תולדות יעקב ממשיכים דרך שני ענפים במקביל, ענף יהודה וענף יוסף.
חלום הסולם והמפגש על הבאר - בין ארץ לשמים
פרופ' יונתן גרוסמן | 34 דקותהליכת יעקב לחרן מלווה בשני אירועים חלום הסולם והמפגש על הבאר. נראה כי קיימת זיקה בין שני סיפורים אלו, זיקה המבקשת לטעת בתודעת יעקב את חיוניותה של ההבטחה האלוקית אשר מקורה בשמים וצופה למרחוק אך בצידה את האבן הכבדה אשר יש לגולל וכמסמלת את ההתמודדויות והמאבקים הצפויים לו בחייו.
בין הכנסת האורחים של אברהם להכנסת האורחים של לוט
פרופ' יונתן גרוסמן | 34 דקותבין תיאור הכנסת האורחים של אברהם לזו של לוט קיימים זיקות ספרותית ולשוניות ענפות. דמיון רב זה מזמין לערוך השוואה בהבדל שבין הסיפורים, שני הגיבורים זוכים לבשורה משמעותית שנמצאו ראויים לה בעקבות הכנסת האורחים. אך בעוד אברהם מתבשר על פריון והמשך עשייה, לוט מתבשר על חורבן והשחתה. נראה כי הבדל זה נובע מבחירתו של לוט להתקבע בעיר, ובית אשר סופם השחתה מוסרית בעוד אברהם נשאר באוהל ומוכן תמיד לתזוזה ופעולה.
תורת העולה - תרומת הדשן והוצאתו
פרופ' יונתן גרוסמןבפתח פרשת צו מתייחסת התורה ל'תורת' העולה, ובתוכה נוגעת בשני ציוויים שונים לכאורה: פינוי הדשן מהמזבח, והבערת אש תמיד. במאמר זה נדון במשמעותה של תורמת הדשן וביחס הכפול העולה לגביה מן הפסוקים.
אש תמיד תוקד על המזבח
פרופ' יונתן גרוסמןבהמשכה של פרשת 'תורת העולה', נעסוק במשמעות שישנה להבערת אש התמיד על המזבח. מתוך משמעות זו נבין את הקשר בין תרומת הדשן המפרידה עבודת יום מיום, לאש התמיד המחברת ימים לכדי מופע שכינה רציף. הבנת קשר זה גם יבהיר לנו מדוע מצוות אלו מופיעות תחת הכותרת - 'תורת העולה', ואת ענייינה של פרשת צו.
תורת המנחה - קדושה מדבקת
פרופ' יונתן גרוסמןכפתיחה ל'תורת המנחה' ובכלל לתורות הקרבנות הנאכלים בפרשת צו - נעסוק בהגדרת 'קדש קדשים' ובמשמעות 'כל אשר יגע בהם יקדש'.
קדושה מדבקת - ב'
פרופ' יונתן גרוסמןכהמשך לדיון על קדשי הקדשים ושאלת 'הנגע בהם יקדש', נציע ונוכיח מן הנביאים שקיימת בתורה תפיסה של 'קדושה מדבקת'. נראה שאת קדשי הקדשים יכולים רק בני אהרן הקדושים לאכול, מכיון שהקרבן יקדש אנשי חולין שיאכלו ממנו.
תורת המנחה - המשך
פרופ' יונתן גרוסמןנבחין בהבדלים בין תורת המנחה שבפרשת צו למפורט בפרשת ויקרא. כפי שכבר הצגנו, נראה כי בפרשת צו ישנה התמקדות באכילת הכהנים את המנחה, ושאכילה זו נחשבת כחלק מהקרבן על המזבח.
משמעותו של המפקד הכפול
פרופ' יונתן גרוסמן |בפתיחת ספר במדבר מתואר מפקד בני ישראל 'בחודש השני בשנה השנית'. באופן מפתיע - תוצאות המפקד זהות במדויק לתוצאות מפקד מחצית השקל מספר שמות. נציג שיטות שונות לישוב התמיהה, ונדון במשמעות המהותית של כפילות המפקד.
מנחת חינוך ומנחת חביתין - א
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר תורת המנחה מוזכרת מנחה יחודית לאהרן ובניו הכהנים, שמוקרבת מצד אחד 'ביום המשח אותו' - כלומר כל כהן פעם אחת בכניסתו לעבודה, ומצד שני 'תמיד' - כלומר יום-יום. נדון בעניינה המרכזי של המנחה זו ונפתח את האפשרות להבין את היחס בין שני הקיומים שלה.
מנחת חינוך ומנחת חביתין - ב
פרופ' יונתן גרוסמןאחרי שראינו את מהותה המרכזית של מנחת החביתין - פתיחת פי הכהנים לאכילת המנחות ושיוכם למזבח - נראה כיצד זה שייך גם לחינוך הכהנים בעבודתם, ונשווה בינה לבין קרבן התמיד.
תורת החטאת - א'
פרופ' יונתן גרוסמןתורת החטאת פותחת בדיבור חדש את החלק השני של פרשת צו, העוסק בקרבנות היחיד. התיחסותה לדיני החטאת המוזכרים כבר בפרשת ויקרא מעטה, כיון שהתמקדותה כאן הוא באכילת הקרבן וקדושתו. בהקשר זה גם נסביר את חזרת הציווי לשחיטה בצפון המזבח.
תורת החטאת - ב'
פרופ' יונתן גרוסמןנמשיך לעיין בדיני תורת החטאת - באכילת הכהן המקריב, ובנקיון הדרוש לכל שיבא במגע עם בשר החטאת ודמה.
'אוד מוצל מאש' - יהושע, אבן ומנורה (זכריה ג-ד)
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 1 דקות
בשיעור נעיין במראה המנורה, על רקע מבנה חטיבת המראות בזכריה, מראות המבשרים על שיבת ציון והמלכות לירושלים. נראה שיהושע 'אוד מוצל מאש' ועם ישראל כולו ראויים לגאולה בגלל סבלם בגלות. יהושע מקבל דרגת כהן ודרגת מלאך ומצטרף אליו מנהיג מדיני - זרובבל. יחדיו, בשיתוף פעולה עמוק, יבנו את בית ה' ויחליפו את המלאכים , העומדים 'על אדון כל הארץ'.
קורבן המנחה והקטרת הלבונה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעה | | שעה ו- 5 דקות
מדוע קרבן מנחה ממוקם לאחר קרבן העולה? מה ההבדל בין מנחת סולת למנחות המעובדות? ומה הרעיון של הקטרת הלבונה? נראה שקרבן מנחה דומה לקרבן העולה בתנועת הנפש של הריחוק מה', אולם הבדל משמעותי ביניהם - העולה מסמלת את חייו של אדם ואילו המנחה - את צרכיו הפיזיים - מזונותיו. המנחות המעובדות מיוחדות במעורבות האישית של האדם, והלבונה מביאה איתה ריח ניחוח לקרבן הסולת הפשוט.
תורת החטאת - ג'
פרופ' יונתן גרוסמןבסיום תורת החטאת מובא דין מיוחד לחטאת שדמה הובא פנימה. דין זה, יחד עם מכלול הדינים הקודמים, מחדדים את דיני תורת החטאת כתוצאה של היותה קדש קדשים.
תורת האשם
פרופ' יונתן גרוסמןתורת האשם פותחת באופן מיוחד בהגדרתו כקדש קדשים. כך היא ממחישה, יחד עם פירוט דיני האשם, את מה שראינו בפרשת ויקרא - קרבן האשם שייך לקדש כבר בהבאתו, הנעשית כתשלום על המעל של הבעלים.
עור העולה
פרופ' יונתן גרוסמןבסיומה של תורת האשם מופיעים דיני זכיית הכהנים בלחקי הקרבן אותו הקריבו, ובתוך רשימה זו נמצא עור העולה הניתן לכהנים. המאמר דן במהות חלוקת עור העולה מבשרה ומעורות שאר הקרבנות.
חלוקת הקרבנות בין הכהנים - א
פרופ' יונתן גרוסמןבפסוקים המתארים את זכיית הכהנים באכילת הקרבנות, הבחינו כבר חז"ל במעין סתירה הקיימת בין היתר אכילת הקרבן על ידי 'כל זכר בכהנים' לבין ההקפדה כי דוקא 'לכהן המקריב לו יהיה'. ננסה לתרץ סתירה זו לאור הבנת משמעות זכייתו של הכהן בקרבן.
חלוקת הקרבנות בין הכהנים - ב
פרופ' יונתן גרוסמןראינו שלפי פשטי המקראות יש חלוקה בין מנחות מעובדות (הניתנות לכוהן המקריב) ובין מנחת סולת ומנחת חוטא (המתחלקות בין כל הכוהנים, גם אלו שלא עבדו בהקרבתן). רמב"ן ורמב"ם הציעו ביאור לעולה מפשטי המקראות, ומתוך דבריהם ניתן לאתר שתי עמדות עקרוניות ביחס לעניין זה.
חלוקת המנחות בין הכהנים - ג
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שסקרנו את הסברי הפרשנים הראשונים, נבחן את הפרשנות המודרנית. בנוסף נציע גם הסבר משלנו להבדל בחלוקת המנחות השונות, על בסיס הזיהויים שעשינו במהות המנחות בפרק ב'.
מטרת נאום הפתיחה של משה בספר דברים
פרופ' יונתן גרוסמןמתוך הבנה של מבנהו הכללי ומשמעותו של ספר דברים, נראה כיצד נאום הפתיחה של משה מהווה הקדמה לנאום המרכזי, ומהם העקרונות המלווים אותו בניסוחו.
משמעותו של מעמד הר סיני בספר דברים
פרופ' יונתן גרוסמןמהי מטרת סיפור מעמד הר סיני בספר דברים, ומדוע משה מפרט כל כך בתיאור המעמד? במהלך השיעור נסקור תשובות שונות לשאלה זו, תוך ניתוח ההבדלים הרבים בין עשרת הדברים בספר שמות לבין ספר דברים.
האם זבח השלמים הוא קדוש?
פרופ' יונתן גרוסמןזבח השלמים – שגם הבעלים אוכל ממנו – דורש תשומת לב מיוחדת. לאחר ההגדרה החוזרת לאורך הפרשה שהקורבנות הם קודש קודשים, בולט לעין חסרון הגדרה זו ביחס לזבח השלמים. נבחן את משמעות הקדושה ומדוע היא חסרה כאן
שני אופני זבח השלמים: תודה, ונדר ונדבה
פרופ' יונתן גרוסמןבשלב זה נפתח את העיסוק בשני הסוגים השונים של זבח השלמים, ונבחין בהבדלים המרכזיים ביניהם.
אשת יפת תאר
פרופ' יונתן גרוסמןלאן שייכת פרשת אשת יפת תאר - לדיני המלחמה, או למצוות הבית של פרשת כי תצא? קריאה עמוקה בכתוב תראה שלמרות החזות הראשונית מצוה זו שייכת למצוות היחיד ויש בה דוקא תנועה של הכנסת האשה מן החוץ אל הפנים - בין אם כנגד היצר הותר הדבר, ובין אם לכתחילה.
המסר הכפול של פרשת וילך
פרופ' יונתן גרוסמןפרשת וילך מסכמת את ספר דברים וחוזרת על עיקריו - חיזוק העם לקראת הכניסה לארץ, והכוונתם לברית התמידית עם ה'. הפרשה מחולקת שני חלקים מקבילים, המייצגים את שני המסלולים האפשריים בעתיד - האופטימי בו ישראל שומרים את הברית, והפסימי בו הם זונים וצריכים את שירת האזינו להכיר באחריותם.
שני מסלולים לעתיד
פרופ' יונתן גרוסמןשני סוגי השלמים - המשך
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שהבחנו בהבדלי הדינים בין זבח התודה לזבחי הנדבה - ובעיקרם זמן האכילה והלחמים - נדון במאמר זה על משמעותם. נציג שתי שיטות בדבר ייחודו של זבח התודה, ונתחיל להציע שיטה שלישית הקוראת מחדש את היחס בין אופני הזבח.
תוספת הלחמים בזבחי שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןמאמר זה ממשיך מן המאמר הקודם את ההצעה החדשנית, כי בכל זבחי השלמים יש להביא תוספת לחמים לקרבן. נדון גם במשמעויות האפשריות של הבנה זו על מהותו של זבח השלמים בכלל.
זמן אכילת זבח שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר שחברנו בין סוגי השלמים בעניים הלחמים, נבחן את עיקר ההבדל המובהק ביניהם - זמן האכילה. על ידי השוואה ל קרבנות אלו לזמני האכילה של שאר הקרבנות, נמצא כי אכילת יום אחד היא הבסיס לזמני הקרבנות, כפועל יוצא של ההשואה לאכילת המזבח. נראה כי בשלמי נדבה נוסף לאדם המקריב יום נוסף משלו על היום המקדשי הראשון.
שני ימי השלמים והיממה המקדשית
פרופ' יונתן גרוסמןכהמשך להבחנתנו בדבר ייחודיות זמן האכילה של זבח השלמים, נדון בהגדרת היממה במקרא ובמשמעותה אצלנו. האם היממה מתחילה בבוקר או בערב? מה בכלל מעמדו של הלילה ביחסו ליום כלו? עם שאלות אלו ננסה להבין מדוע למדו חז"ל כי יומה השני של אכילת השלמים אינו כולל את הלילה שאחריו.
דין פיגול
פרופ' יונתן גרוסמןפשט התורה מתאר מצב מורכב - לאחר סיום ההקרבה, יכול האדם לפסול אותו על ידי אכילה של הבשר ביום השלישי. חז"ל בחרו לפתור זאת על ידי המרה של האכילה במחשבת אכילה. ננסה בכל זאת להבין את משמעות הקשר בין אכילת האדם לריצוי הקרבן, ומדוע דין זה מופיע דוקא על זבח השלמים.
אכילת השלמים בטהרה
פרופ' יונתן גרוסמןבסוף דיני אכילת השלמים מצווה התורה על אכילת הבשר בטהרה. נבחן את יחס הפסוקים בין אכילת בשר טמא לבין טמא האוכל בשר מצד הדין ומצד העונש. לסיכום, נראה כיצד האזהרה המיוחדת כאן מבהירה לנו את הפן האנושי של זבח השלמים, הנאכל במקום טהור אך לא קדוש - בבית המקריב.
איסור אכילת חלב (ודם)
פרופ' יונתן גרוסמןכהמשך לדיני השלמים מצווה התורה על איסורי אכילת חלב ודם. ברור מדוע חשוב להזכיר איסורים אלה דוקא כאשר האדם לוקח את הבשר לאכול בביתו, אך האם תוקף האיסור כולל חלב ודם של כל בהמה, או רק של קרבן?
חזה התנופה ושוק התרומה - א
פרופ' יונתן גרוסמןלאחר העיסוק באכילת הבעלים שהיא עיקר זבח השלמים, עוסק חלקה השני של תורת השלמים בחלקם של הכהנים: החזה והשוק. ניכר כי פרשיתנו מפרידה בין החזה לבין השוק לעניין מהותם ואופן הפרשתם, אך חז"ל שתפו אותם למעשה. נבחן מדוע.
חזה התנופה ושוק התרומה - ב
פרופ' יונתן גרוסמןבהמשך לעיון ביחס בין חזה התנופה ולשוק התרומה, נבחן את גורלם המשונה בשבעת ימי המילואים - משה מעלה את השוק למזבח יחד עם החלבים, אך את החזה מניף בנפרד ומקבלו כמנה. כיצד התהפכו היוצרות?
על מנת להבין זאת נדייק את תפקידו של משה בימי המילואים, ובעקבות זאת נגשר על הפער בין מהותם הנפרדת עקרונית של החזה והשוק לבין ההלכה למעשה המחברת ביניהם.חתימת 'תורת הקרבנות' (רשימת הקרבנות השניה)
פרופ' יונתן גרוסמןבסוף תורת הקרבנות בפרשת צו, חותמת התורה בשני פסוקים המקבילים בסגנונם אך מתייחסים לשני נושאים שונים שנדונו ברשימה. נבחן את משמעות החתימות הללו, ואת הרמז שהן רומזות על מיקום השכינה.
חתימת חטיבת הקרבנות: משמעות הקרבת קרבנות
פרופ' יונתן גרוסמןעם סיום לימודנו את חטיבת הקורבנות, אני מבקש לפתוח את שאלת הרקע שמלווה את השיעורים כולם: מהו תפקידם של הקורבנות? מה צורך יש בהם? בשיעור זה נבחן שלוש עמדות.
משמעות הקרבת הקרבנות - הבעה דתית ושיח מצפוני
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר זה ננסה לאפיין מחדש את משמעות הקרבנות על פי הקשרם התרבותי וייחודם בתורה. נראה כי התורה מציגה את הקרבן כביטוי למפגש ולשיח עם ה', באופן שהוא מהותי לעולמו הרוחני של האדם.
ימי המילואים (א) - המשך או חטיבה חדשה?
פרופ' יונתן גרוסמןבטרם נפתח בניתוח ימי המילואים פרשנותם, עלינו לדון בשאלה הכללית הנוגעת למגמתם: האם הסיפור המובא כאן ממשיך את רשימת ציווי הקרבנות שפתחו את הספר, או שמא הוא מנותק מהם וחוזר לביצוע הציווי מספר שמות (כט+מ)?
ימי המילואים (ב) - מתי וכמה
פרופ' יונתן גרוסמןבשיעור זה נמשיך לעסוק בימי המילואים. נבחן את חלקו של העם המתקהל מחוץ לאהל מועד, והאם האירועים המתוארים בפרשיה - הקרבנות וההקדשות - התרחשו כל יום מחדש או פעם אחת בפתיחת השבוע.
ימי המילואים (ג) - משיחת הכהנים
פרופ' יונתן גרוסמןבתיאור הלבשת הכהנים מפרידה בתורה בין אהרן הכהן לבין בניו. נראה כי לעומת בניו, המשויכים יחד עם שאר כלי המשכן ומתקדשים אתם, לאהרן ישנה קדושה נוספת כנציג העם לפני ה'. הבחנה זו מתבטאת גם בפרשיות הסותרות בנוגע למשיחת בני אהרן.
ימי המילואים (ד) - פר החטאת
פרופ' יונתן גרוסמןבפר החטאת שמוקרב בימי המילואים נוהגים דינים סותרים לכאורה - הדם ניתן על המזבח החיצון, אך בשר הפר נשרף. נעקוב אחר משמעות של פר זה מן הציווי לביצוע, ונראה כי הוא משלב בתוכו כפרה על הכהנים עם הקדשת המזבח.
ימי המילואים (ה) - משיחה, בגדים ואיל מילואים
פרופ' יונתן גרוסמןבימי המילואים משולבים שלושה אלמנטים שדרכם מוכשרים הכוהנים לעבודתם – הלבשת הכוהנים בבגדיהם, משיחתם בשמן המשחה, והקרבת קרבנות המילואים. בשיעור זה נעמוד על ההבדל בין תפקיד הבגדים לתפקיד המשיחה בשמן, ונבחין בהפרדה הקיימת ביניהם לבין תהליך הקרבנות.
ימי המילואים (ו) - מילוי ידי הכהנים
פרופ' יונתן גרוסמןבמאמר הקודם ראינו את מעמדם השונה של בגדי הקדש ושמן המשחה בהקדשת הכהנים לעבודתם. מאמר זה יעסוק בתפקיד איל המילואים בתור ממלא ידי הכהנים, ובמשמעות ביטוי זה.
ימי המילואים (ז) - מילוי ידים ומילוי פה
פרופ' יונתן גרוסמןמאמר זה ממשיך לעסוק במשמעות מילוי ידי הכהנים. על ידי השוואה בין הקדשתם להקדשת המזבח, ניתן יהיה להציע כי מילוי ידי הכהנים נדרש על מנת לחבר בינם למזבח ולאפשר את אכילת הקדשים מן המזבח. הסבר זה מתאים להבנת עומקו של תהליך ימי המילואים כלו כממשיך לתורות הקרבנות בתחילת פרשת צו, המתמקדות באופן אכילת הקרבן.
היום השמיני למילואים
פרופ' יונתן גרוסמןמדוע בציווי על ימי המילואים שבספר שמות לא נזכר היום השמיני כיום מיוחד נוסף שגם בו יש להביא מערכת מסועפת של קורבנות? נבחן את משמעותו של היום השמיני כאן ובעוד מקומות ונציע את המוקד של מערכת הקרבנות ביום זה.
היום השמיני - ברכה כפולה
פרופ' יונתן גרוסמןשתי ברכות מתברך העם רגע לפני התגלות ה' על המזבח:: אחת מפי אהרן על המזבח, ואחת ממשה ואהרן בצאתם מאהל מועד. מה פשר הכפילות הזו, וכיצד היא משפיעה על הבנת ההתגלות במעמד זה?
היום השמיני - חטא נדב ואביהוא (א)
פרופ' יונתן גרוסמןעל חטאם של נדב ואביהוא ניתנו פרשנויות רבות, הממחישות את תחושת ההסתרה של חטא בכתוב. ננסה בכל זאת לבחון את החטא על פי הבנת מוקד ההתגלות של ה' ומשמעות מעשיהם של נדב ואביהוא בהקטרת הקטורת.
היום השמיני - חטא נדב ואביהוא (ב)
פרופ' יונתן גרוסמןבהמשך לזיהוי הקטרת הקטורת כמרכזית בחטא של נדב ואביהוא, נציע כי חטאם התמקד בנסיון להסתיר את התגלות ה' הפומבית על ידי העלאת ענן הקטורת לפני המזבח. תשובתו של משה לאהרן מסבירה את הדבר מפורשות.
הוויכוח (המפתיע) על אכילת החטאת ביום השמיני
פרופ' יונתן גרוסמןהופעתה של ביקורת על התנהלותם של בני אהרן הנותרים ממחישה קשר בין חטאם לבין חטא נדב ואביהוא. מתשובתו של אהרן נלמד כי הגישה שהביאה להפרת הציווי היתה שונה - לעומת החטא הראשון בו ניסו בני אהרן לשמור על מעמדם הייחודי של הכהנים אל מול ה', אהרן ובניו זוכרים כי הם שליחי העם, וחשים כי אין זו זכותם לכפר כאשר נמצאה במשפחתם תקלה.
קריעת הים וייבושו (שמות י"ד)
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעט | | 57 דקות
קשיים שונים מלווים את הקריאה הרציפה בסיפור קריעת ים סוף. בשיעור זה נעמוד על קשיים אלו, ולאורם נבקש להציע שבסיפור קריעת הים חבויים למעשה שני סיפורים שונים.
קרבן זבח שלמים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות
קורבן זבח השלמים ייחודי בכך שגם הבעלים המביא אותו אוכל ממנו, לצד הכוהנים והמזבח. בשיעור נסקור היבטים שונים שמלווים אותו, ובמיוחד נתן את דעתנו לתוספת הלחמים שמלווים לעתים את זבח השלמים.
'ברח דודי' - חתימת שיר השירים ומגמת המגילה
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשעט | | שעה ו- 6 דקות
פשר הפסוק החותם של שיר השירים העסיק פרשנים וחוקרים רבים. בקריאה פשוטה הפסוק שחותם את המגילה נשמע כמו סיום צורם לסיפור ההתקשרות בין הדוד לרעיה. קבוצה של פרשנים הסבירו שבעצם הסיום הוא חיובי ולא שלילי ושינו את משמעות הפסוק. בשיעור נדבוק בפירוש הפשוט של הפסוק ונבהיר מדוע המגילה מסתיימת באקורד שלילי, וכיצד זה משפיע על מגמת המגילה כולה.
וארשתיך לי לעולם
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשס"א | | 5 שעות ו- 1 דקות
הנביא הושע ממשיל את בגידתו של עם ישראל בקב"ה ככלה הבוגדת בבעלה, ולמרות זאת, הקב"ה עתיד להחזירה. התורה בספר דברים אוסרת על האדם להחזיר את גרושתו לאחר שכבר נישא לאחר. לכאורה, לא מובן איך הקב"ה מסוגל לעשות זאת לאור האיסור בספר דברים? בשיעור נעיין בפרק א' בהושע ונסביר את משמעות הדברים וננסה לפתור תעלומה זו.
רצח קין את הבל
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשס"א | | שעה ו- 8 דקות
לסיפור קין והבל ישנם מקבילות רבות לסיפור עץ הדעת המופיע רק קודם לכן. חלק מהמקבילות הללו, הן ביטויים אשר ייחודיים רק לפרשיות אלה. נעמוד על המסר הבוקע מתוך ההשוואה הזו של שתי האירועים הדרמטיים האלה וכן נעסוק בשרשור המופיע בפסוקים בין קין והבל.
מי ציווה על היום השמיני?
פרופ' יונתן גרוסמןהצדיק הבודד - מזמור א' בתהילים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשסז | | שעה ו- 3 דקות
בתחילת המזמור מתוארת דמות של הצדיק כאדם בודד, שנמנע מקירבה לרשעים ועיסוקו היחיד הוא לימוד תורה. אולם, בהמשך מתגלה שהצדיק עסוק בעשיה חיובית ומחובר לצדיקים נוספים. נציע שמטרת המזמור הינה להוות הקדמה לספר תהילים - הזמנה לכל אדם באשר הוא לכתוב מזמורים דתיים מתוך דיאלוג עם התורה והקשבה לה ולא כמונולוג. לעומת מזמור א שעוסק בספר, מזמור ב עוסק במחבר - דוד מלך ישראל ומלמד על השיתוף שקיים בינו לבין ה'.
אמונה וברית - מאברהם אבינו לשיבת ציון (נחמיה ט‘)
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשף | | 42 דקות
נאום הלויים שבפתיחת האסיפה הלאומית של שבי ציון פותח בתיאור בריאת העולם ובחירת אברהם - וזוהי לא בחירה מקרית. ישנה הקבלה בין הנאום לבין ברית בין הבתרים, ממנה ניתן ללמוד על הקשר בין אמונה בה' מתוך קשיים ומצוקות לבין זכיה בברית הארץ.
מושב בני ישראל במצרים
פרופ' יונתן גרוסמן | 31 דקותאיך ניתן להכניס 430 שנה בחייהם של ארבעה דורות בלבד? נציג את הפתרונות השונים שהוצעו לבעיה, ונציע הסתכלות חדשה שתיישב את הקושי.
ירידת המן - שיעור באמונה
פרופ' יונתן גרוסמן | 30 דקותביציאה אל המדבר חוששים בני ישראל לא רק ממחסור של אוכל, כי אם גם מהמחשבה - על פי התפיסה האלילית - שה' לא ילווה אותם במדבר שממה. התגלות כבוד ה' וירידת המן מן השמים בכל יום יחדירו בלב בני ישראל את האמונה במציאות ה' בכל מקום, גם במדבר.
בחזרה לתכנית המקורית
פרופ' יונתן גרוסמן | 26 דקותתוכניתו המקורית של מעמד הר סיני היתה התגלות ייחודית למשה לעיני כל העם - "וגם בך יאמינו לעולם" (י"ט, ט). התכנית משתנה לנוכח בקשת העם להתגלות פומבית, אך לבסוף גם הם מכירים בצורך במשה כמתווך לדבר ה', וכך מכירים בצדקתה של התוכנית הא-להית בכללותה.
כאשר ידבר איש אל רעהו
פרופ' יונתן גרוסמן | 30 דקותשיקום הברית עם ישראל מתאפשר רק בזכות משה, כפי שמעמד הר סיני התאפשר רק על ידי תיווכו של משה. עמידתו של משה לכפר על ישראל ולחדש את הברית, מביאה אותו לרמת הזדהות ושיח עם הקב"ה ממש 'כאשר ידבר איש אל רעהו', ויוצרת ביניהם הדדיות המאפשרת את חזרת שניהם אל קרב המחנה.
תאריך הקמת המשכן
פרופ' יונתן גרוסמן | 34 דקותפרקנו מתייחס להקמת המשכן כפעולה המתרחשת ביום אחד נקודתי, וללא התיחסות כלל לתהליך ימי המילואים שתואר מוקדם יותר. מה אם כן היחס הרעיוני והזמני בין יום הקמת המשכן לימי המילואים?
בגדי הכהונה וימי המילואים
פרופ' יונתן גרוסמן | 40 דקותבמהלך שבעת ימי המילואים אהרן ובניו הופכים מ'זרים' האסורים להיכנס לקודש ל'כהנים'. אחד המאפיינים המרכזיים של תהליך הקדשת הכהנים הוא הלבשתם בבגדים. מה תפקידם של בגדי הכהונה ומה ההבדל בין בגדי הכהן הגדול לבגדי ההדיוטות?
"ונהפכת לאיש אחר" - שאול, אתונות ואותות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
בשיעור נעיין במבנה סיפור האתונות ומשיחת שאול למלך ונראה את השינוי ששאול עובר באמצעות האותות: מדמות פסיבית שהכל קורה לה בדרך מקרה הוא הופך לדמות אקטיבית עם מעמד ויכולות - הוא נפרד מבית אביו והופך להיות מלך ונביא. הוא מבין שמהלך הדברים שהיה נראה מקרי - מקורו בהשגחת ה' שהובילה אותו למלוכה.
לעילוי נשמת דוד ומילו ג'מאל, משה וזיסל (נעמי) שפירא
עולות העוף (ויקרא א) - על גוף ללא חיים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
עולת העוף היא קרבן חריג - כיצד ייתכן קרבן שייצג את החיים ללא עבודת דם משמעותית וללא סמיכה? עיון במקורות שונים בתורה מגלה שעופות הן חיות שונות מחיות היבשה ואינן חלק מעולם האדם ולכן קרבן העוף - הוא קרבן של גוף ללא חיים. נציע שעולת העוף מייצגת עמידה אחרת מול ה' - עמידת הגוף והחומר (ולא הנפש) מול ה'.
מטה, יד ומי יאור: פשרם של אותות
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
האותות שנעשו למשה במעמד הסנה נזקקים להסבר מכמה כיוונים, מדוע הם נעשו על משה עצמו? למה דווקא האותות האלו? מה היחס בין שלושת האותות? דרך פשטי המקראות ומפרשים שונים ננסה לפענח את משמעותם של מעשי האותות כבסיס לעולם שליחותו של משה להוציא את עם ישראל ממצרים.
שיעור זה מוקדש לעילוי נשמת יואל אפרים בן אברהם עוזיאל זלצמן ז"ל
שירת הים
פרופ' יונתן גרוסמןתאריך פרסום: תשפ"ג | | שעה ו- 5 דקות
שירת הים היא אירוע החותם את יציאת מצרים ונראה שהמסר המרכזי שלה הוא גבורתו של ה', מתוך אותו מסר נציע שתי הצעות למבנה הספרותי של השירה ובכך נחדד את משמעותה של השירה בתוך זכרון יציאת מצרים לדורות.