נחלת אבותי

לאחאב היה היכל גם בשומרון בירת ההר המרכזי (ושבטי יוסף), וגם ביזרעאל בירת העמקים (בנחלת יששכר), ולנבות היזרעאלי היה גם כרם (בשומרון; כ"א, יח-יט; כ"ב, לז-לח). וגם חלקת שדה (ביזרעאל; מלכים ב ט', כה-כו). למשפחות מיששכר היו כנראה נחלות בשומרון, אחת מהמשפחות נקראה "שִמרֹן" (בראשית מ"ו, יג; במדבר כ"ו, כד), וכנראה ממנה קנה עמרי את הר שומרון (מלכים א ט"ז, כד).

נבות סירב לתת את כרמו כי "נחלת אבתי" ניתנה מאת ה', ו"חלילה לי מה'" (ג) להפוך אותה לסחורה. בני ישראל היו חופשיים מול כל שררה מפני שקיבלו את נחלתם בארץ ממלך מלכי המלכים, ולא ממלך בשר ודם. זהו אחד מיסודות 'הדמוקרטיה' הישראלית העתיקה - לכל אדם מישראל יש נחלת אבות בארץ, בלי תלות בשלטון.

אחאב לא סיפר כל זאת לאיזבל, אלא הציג את נבות כעקשן סתם - "לא אתן לך את כרמי" (ו), ושוב התגלה בחולשת דעת, שאיזבל ידעה לנצל - "אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל?" (ז). אחרי שאיזבל הרגה את נביאי ה', היא הסדירה את הריגת נבות בבית משפט של זקני עירו עם חותם 'מלכותי'. לא רק שאחאב לא עצר בעדה, אלא שירד לכרם נבות לרשת אותו. שם פגש שוב את אליהו בשליחות ה' - "הרצחת וגם ירשת?" (יט), ושם גם שמע את נבואת נפילתו ומותו בכרם נבות, ומות איזבל בחלקת יזרעאל.

תחילה נכנע אחאב לאיזבל, וכעת נכנע לנבואת אליהו. מפליא לחשוב איך היה האיש הזה אחד מגדולי המלכים בישראל, ואולי דווקא גדולתו הייתה חולשתו, וחולשתו - גדולתו

באדיבות אתר 929