מענה איוב לצופר

 

מענה איוב לנאומו השני של צופר חותם את המחזור השני של הנאומים (פרקים ט"ו-כ"א). כל עיקרו של הנאום מוקדש להפרכת הטענה המרכזית של הרעים במחזור נאומיהם השני, והיא כי ה' מנהיג את עולמו לפי אמות צדק מקובלות, וכי הרשעים מקבלים את גמולם הרע על מעשיהם. כפי שמציין פרופ' קליין:

 

בחתימת מענהו (פסוק לד) מנסח איוב הערת ביקורת חריפה על דברי הרעים: תחת לנחם את חברם הסובל הם בוגדים בו. הביטוי "ואיך תנחמוני הבל" שבפסוק האחרון והביטוי המקביל "ותהי זאת תנחומתיכם", שבו פתח איוב את מענהו (פסוק ב), יוצרים מסגרת לדבריו. הטענה המובעת במסגרת זו היא: דברי ההבל של הרעים, המנסים להצדיק את הא-ל ולהגן על תורת הגמול המסורתית - אין בהם משום נחמה לאיוב; מוטב שיאזינו באהדה לדבריו ויקבלו את האמת שבפיו, ובזאת הם יביאו לו נחמה.
(י' קליין, עולם התנ"ך, עמ' 123).

1. מהו גורלם של הרשעים לפי דברי איוב (ז-טז)? האם איוב מקנא ברשעים? השוו לתהילים ע"ג, ב-יג.

 

2. האם הצלחת הרשעים היא קצרת ימים? עיינו בדברי איוב יז-כז ופרטו את טיעוניו.