משל יותם התקיים לפרטי פרטים, לא רק בתקופתו, אלא גם לאורך ההיסטוריה.

 

הגרעין של מלכות גדעון, שהוא עצמו סירב לכונן, הצמיח פרי מר – בן הפילגש משכם נשא את השם "אבימלך", כהיפוך גמור לרעיון מלכות ה', השולל (שושלת) מלכות אדם. שגיאה חמורה זו של גדעון, אחרי השגיאה של הצבת האנדרטה מזהב השלל (ח', כד-כז), הביאה לרצח המטורף של 70 בניו על ידי "אבימלך" ובעלי בריתו משכם "על אבן אחת" (ט', ה). מכל משפחת גדעון המסועפת נותר רק יותם הקטן שהתחבא, והשאיר לנו לדורות את המשל המופלא על 'מלכות' האטד הקוצני

הזית (=רמז לאהוד) לא רצה לחדול מלייצר דשן (=שמן), ולכן לא רצה מלוכה. התאנה (=רמז לדבורה) לא רצתה לחדול מלייצר מתיקות, ולכן לא רצתה מלוכה. הגפן (=רמז לגדעון) לא רצתה לחדול מלייצר תירוש, ולכן לא רצתה מלוכה.

האטד הקוצני (=אבימלך) ישמח למלוך, אך האש שתאחז בו תשרוף את "ארזי הלבנון" (=עיר המלוכה שכם), ותחזור ותאכל גם את "אבימלך", כי ההשחתה של כינון מלכות טבולה בדם, בחיסול כל מתחרה על השלטון, מוכרחה לייצר גם את הבגידה (ט', כג), ולשרוף גם את 'האטד' הרצחני, ביום בו תתלקח אש הדין והמשפט.

נבואת יותם התקיימה לפרטי פרטיה לא רק ב-3 השנים הנוראות של "אבימלך", אלא גם במקרים רבים עד מאד בהיסטוריה הפוליטית. משלטון הדמים, נותר משל יותם כפרי יחיד.

עיר המלוכה שכם, אשר לא השתתפה במלחמת ערי כנען נגד ישראל, ואף כרתה ברית עם בני ישראל בסוף ימי יהושע (ראו מה שכתבתי ליהושע פרק י"ב, וליהושע פרק כ"ד), חרבה ונשרפה באש "אבימלך", יחד עם מקדש "הברית" שבה (ח', לג; ט', ד, כו).    

באדיבות אתר 929