מי היו אותם "שבעים אלף איש סַבָּל ושמונים אלף איש חֹצֵב בהר", ואשר "מנצחים עליהם שלֹשת אלפים ושש מאות"?
בסוף הפרק (ב, טז-יז) יש רמז שהסבלים והחוצבים אינם משבטי ישראל: "וַיִספֹּר שלמה כל האנשים הגֵירים אשר בארץ ישראל, אחרי הסְפָר אשר סְפָרָם דויד אביו, וַיִמָצאוּ מאה וחמִשים אלף, ושלֹשת אלפים ושש מאות"[1]!
אולם הסבר מלא יותר[2] מופיע בהקשר אחר (ח, ז-ט; וגם במלכים-א ט, כ-כב): "כל העם הנותר מן החִתי והאמֹרי והפְּרִזי והחִוי והיבוסי, אשר לא מישראל הֵמה; מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כִלוּם בני ישראל [במלכים: "לא יכלו בני ישראל להחרימם"], וַיַעֲלֵם שלמה לְמַס עד היום הזה; ומן בני ישראל לא נתן לעבדים למלאכתו...";
מעניין, שדווקא 'הכנעני' לא נזכר ברשימת המוצא של "העם הנותר", ולכן נראה במבט ראשון, שמדובר בשרידים של תושבי ההר, שם התנחלו שבטי ישראל מאז ימי יהושע והשופטים, ובימי דוד ושלמה הם הפכו לעבדי הממלכה;
בספר יהושע (פרקים יג ויז), ובספר שופטים (פרק א), ברור, שרוב הערים הכנעניות החזקות, בעיקר באזורי החוף והעמקים, לא נכבשו בידי בני ישראל בימי יהושע והשופטים, ושאול המלך עוד נלחם בגבולות ההר והשפלה;
אולם דוד שחרר את בקעת באר-שבע מידי העמלקים, וכבש את השרון והעמקים מידי הכנענים והפלשתים – שלמה כבר מינה נציבים מיוחדים בעמק אַיָלוֹן, בנפת דֹאר, ובעמק יזרעאל ובית שאן, "תַעְנַך ומְגִדוֹ" (מלכים-א ד, ט, יא-יב).
האם ייתכן, שמספר "הגֵירים" הגבוה הוא תוצאה של כיבושי דוד הנרחבים בעמקים, דווקא במרחבי הכנענים, שירדו מגדולתם?! אולי זה מסביר את הספירה הראשונה "אשר סְפָרָם דויד אביו"?!
ההסכמים הכלכליים מרחיקי הלכת בין דוד ושלמה לבין צור וצידון הפניקיות, מלכות "חוּרָם" [במלכים: "חִירָם", וגם "חִירוֹם"], היו תוצאה ברורה של כיבושי דוד בעמקים ובשרון, שיצרו גבול משותף ואינטרסים משותפים לשתי הממלכות (גם נגד הארמים), וכך הפכו גם שרידי הכנענים לעבדי ממלכה של שלמה, שעבדו גם אצל הפניקים בהרי הלבנון, וגם אצל שלמה במחצבות האבן, ובקליטת העצים מהלבנון שנשלחו כ"רַפְסֹדוֹת על ים יפו"[3] [במלכים-א ה', כג: "דֹבְרוֹת בַּיָם"], והעלאתם אל "ירושלִָם".
מכל זה מתברר, שדוד ושלמה לא 'החרימו', ולא הרגו את הכנענים והאמורים, אלא הפכו אותם לעבדי ממלכה! חשוב לציין, שגדולי הפוסקים, הרמב"ם,[4] הראב"ד והרמב"ן[5] תמכו בפרשנות זו של דוד ושלמה, מלכתחילה, וראו בה חלק מתנאי השלום עם עמי כנען, כי "אין עושין מלחמה עם אדם בעולם, עד שקוראין לו שלום...".
________________
[1] במלכים(-א ה', ל) נזכרו 3300 "הרֹדים בעם העֹשים במלאכה"; רש"י ורד"ק פירשו, ש-300 היו "מנצחים על המנצחים", כלומר, מנהלים בכירים.
[2] וכך הסבירו גם חז"ל, ראו יבמות עט ע"א.
[3] חופי תל-אביב של היום.
[4] הלכות מלכים פרק ו', א-ג; ויש הבדלים אחדים בין הרמב"ם והראב"ד שם.
[5] בפירושו לתורה (דברים כ', י-יא), ובהשמטות למצוות עשה (ד') שמנה הרמב"ם בספר המצוות.