מטרת קרבנות היום השמיני

ביום השמיני, למחרת שבעת ימי המילואים, יכול המשכן לתפקד במלואו, ועל כן יש צורך בטקס חנוכה מיוחד. טקס זה המתואר בפרק ט' שונה משמעותית משבעת ימי המילואים. כדי להבין את תכליתו של טקס זה יש לבחון את הקרבנות המיוחדים המוקרבים בו. תכליתם של קרבנות היום השמיני מפורשת בכתוב:

"ויאמר משה: זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' " (ו).

כזכור, לאחר חטא העגל הסיר הקב"ה את שכינתו מבני ישראל (שמות ל"ג, ז). כשעלה משה להר סיני לקבל את הלוחות השניים הבטיח לו הקב"ה שהשכינה תשוב למחנה (ל"ד, ח-י), אולם יש צורך לבנות את המשכן כדי לקדם את שיבתה.

אם כן, לקרבנות המיוחדים של היום השמיני יש תכלית כפולה: א. לכפר על חטא העגל; ב. ליצור מחדש את חוויית מעמד הר סיני. כדי לכפר על חטא העגל, אהרון מביא חטאת ועולה, וגם בני ישראל מביאים חטאת ועולה (פס' ב-ג). בנוסף לכך, בני ישראל צריכים להקריב שלמים, בדיוק כשם שהקריבו במעמד הר סיני.

קרבנותיו המיוחדים של היום השמיני היו אירוע חד-פעמי. אף על פי כן, אנו מוצאים קרבנות דומים המוקרבים מדי שנה ומשקפים מטרה דומה. ביום הכיפורים, היום שבו מחל הקב"ה על חטא העגל, מוקרבים חטאת ועולה מיוחדים של הכוהן הגדול ושל בני ישראל. יום הכיפורים הוא מעין חנוכה מחדש של המשכן, במיוחד מבחינת תפקוד המשכן כמקום שבו מכפרים בני ישראל על חטאיהם. חג השבועות הוא המועד היחיד שבו מקריבים בני ישראל קרבן שלמים ציבורי (כ"ג, יח-יט). בני ישראל הקריבו לראשונה שלמים במעמד הר סיני (שמות כ"ד; ה). מכיוון שהמשכן מסייע להתמדת החוויה של מעמד זה, הקריבו בני ישראל שלמים בחנוכת המשכן ביום השמיני. על מנת לזכור אירוע זה אנו מקריבים בחג השבועות קרבן שלמים מיוחד (של ציבור), המזכיר את מעמד הר סיני.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון