מבט על הארץ

כאשר הגיע אברהם אבינו לראשונה לארץ כנען היוותה בית-אל נקודת שיא, שכן בה הקים אברהם מזבח וקרא בשם ה' (בראשית י"ב, ח). בשלב מאוחר יותר - לפני ירידתו למצרים - חזר אברהם למקום המזבח. בנקודה זו, לאחר החלטתו של לוט להיפרד ממנו, חידש ה' את הבטחתו לאברהם שבעתיד יירש זרעו את ארץ כנען. באותו מעמד ה' אומר לאברהם להסתכל לכל ארבע רוחות השמים, בדיוק כמו שנאמר למשה בפרקנו.
כאשר נמלט יעקב אבינו מפני עשו הוא עצר ללינת לילה בבית-אל. שם אישר ה' את הבטחתו שביעקב תתקיים ברית ה' עם אברהם. שימו לב שבברכת ה' ליעקב אנו מוצאים שוב אזכור של ארבע רוחות השמים: "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפֹנה ונגבה ונברכו בך כל משפחֹת האדמה ובזרעך"  (עיינו בראשית כ"ח, י-טו). לאחר חלום זה בו מובטח ליעקב שזרעו יפרוץ לארבע רוחות השמים, יעקב נודר להקים "בית א-להים".
מקום זה הפך לסמל למטרת בחירת ה' בעם ישראל, כיוון שבית-אל מייצגת למעשה את רעיון המקדש - המקום שבו יכול האדם להתקשר (באמצעות התפילה) לה'.
על רקע הדברים הללו ניתן להציע הסבר מחודש הן לבקשתו של משה והן לתשובתו של ה'.
משה רבנו רוצה, כמובן, לראות את הארץ, אך לא רק כתייר: משה מעוניין לראות את התגשמות המטרה שלשמה נבחר עם ישראל כפי שהיא משתקפת בדברי ה' לאברהם וליעקב בבית-אל. כאשר משה מבקש לראות את "ההר הטוב" (כה), ניתן להבין שכוונתו בעצם לראות את הר הבית, וכאשר הוא מבקש לראות את "הלבנון" (שם) ייתכן שכוונתו בעצם לבית המקדש, שעתיד להיבנות מעצי הלבנון (ראה מלכים א ה', טז-לב).
באופן דומה אנו יכולים כעת להבין את תשובת ה' למשה. משה מְצֻוֶּוה לעלות להר ולהביט לארבע רוחות השמים, בדיוק כשם שעשה אברהם אבינו בשחר ההיסטוריה היהודית. משה מתאווה לראות את התגשמות הבטחת ה' לאברהם אבינו, וה' מאפשר לו להתנסות בחוויה שתשקף את התגשמות ההבטחה. ה' "הציב" את משה באופן דמיוני בירושלים, ומשם הביט משה לארבע רוחות השמים. כך חווה משה רבנו מעמד דומה לזה שחוו האבות.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון