לשיטתו של בלדד השוחי

 

הצהרת הפתיחה הנאמרת בלעג: "עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִי" (ח', ב), משווה ללא ספק אופי מזלזל ליחידה כולה.

1. מהי טענתו העיקרית של בלדד? מדוע היא מנוסחת כשאלה רטורית? על פי שיטתו של בלדד, כיצד ניתן לדעת אם אדם הוא צדיק או רשע?

2. השוו בין יחסו של בלדד לבניו של איוב ובין יחסו של איוב לבניו כפי שהוא עולה מסיפור המסגרת (פרקים א'-ב'). מה ניתן ללמוד מהשואה זו?
3. בתפיסתו של בלדד המוות נתפס כסימן ברור לפשע 'אמיתי'. מצב של 'היעדר מוות' מאפשר שינוי. השוו בין תפיסת המוות של בלדד לבין תפיסת המוות של איוב כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרקים ו-ז.

 

חלק ב': מקור הוודאות (ח', ח-י)
4. לאחר שהציג את עיקרי שיטתו, בלדד מציג בפסוקים שלפנינו את מקורה. מהו? מה היחס בין מקורות ידיעתו של אליפז ובין מקורות ידיעתו ודבריו של בלדד? מה ניתן ללמוד מההשוואה זו?

 

חלק ג' וד': משלי חכמה מדורות ראשונים ומסקנות המשלים (ח', יא-כב)
5. הרשע נמשל לגומא ולאחו. שניהם צמחים גבוהים שחזותם החיצונית מקרינה רעננות, אך רעננות זו עשויה להוליך שולל. ברגע ששורשיהם ניתקים מהמים, ימותו. הם דומים לקורי עכביש שאין בהם ממשות. כמוהם, הרשע שבחזותו החיצונית נראה גבוה ורענן, יציב וחזק, ברגע שהוא ינותק מהמים הוא לא יוכל להחזיק מעמד וסופו ליפול. הצדיק נמשל לעץ ששורשיו עבים וחזקים ומסוגלים לחדור מתחת לבית אבנים. גם אם ינתקו את השורש הרטוב, הלח והעבה מן האדמה, הוא לא ימות מיד. ניתן להעבירו למקום אחר, שם ישוב יפרח וישגשג. כמוהו הצדיק – שורשיו חזקים, ואף אם ימעד, יוכל לקום ולפרוח מחדש.
א. באיזה מחלקי העץ מתמקד המשל על הרשע ובאיזה מתמקד המשל על הצדיק? מה ניתן ללמוד מהשוואה זו?
ב. מה מסמלים המים בנמשל על הרשע? ומה מסמלת האדמה בנמשל על הצדיק?
ג. האם השוואתו של בלדד אמינה? האם בחיי בני האדם קיימת חוקיות כמו בעולם הטבע?
ד. בנקודה זו של הוויכוח, מה מעמדו של איוב בעיני בלדד?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"