לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

לאחר הרצח שארית יהודה אובדת עצות. בצר להם פונים הנשארים לירמיהו, ומבקשים לשמוע מפיו את דבר ה׳. ירמיהו מעודד אותם להישאר בארץ ולהמשיך את מפעל השיקום של גדליהו, ומתרה בהם לבל ירדו למצרים - אליה הם נוטים לברוח מחשש לנקמת הבבלים על רצח הנציב שהפקידו בארץ. אך הפחד והחשש מפני נקמת הבבלים גוברים על המחויבות לדבר ה׳, ושארית העם, בפיקודם של יוחנן בן קרח ושרי החיילים, מחליטה לרדת מצרימה ולבקש בה מקלט.

א. ׳וַיֹּאמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא תִּפָּל נָא תְחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל ה׳ אֱלֹהֶיךָ... כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה׳ (ב)

1) בניגוד לתקופה שקדמה לחורבן, שבה העם דחה את דברי ירמיהו, כאן הוא בא לבקש את דבר ה׳ מפיו. עמדו על השינוי העמוק ביחסו של העם לירמיהו, וחשבו – ממה נובע שינוי זה?

2) שימו לב להשתהות בתגובתו של ירמיהו (ז). מה היא מלמדת על נבואתו בפרט ועל נבואתם של נביאי האמת בכלל? היזכרו בשתיקת ירמיהו מול דברי חנניה בן עזור, ותגובתו המאוחרת לדבריו (לעיל כ"ח,ו-יב).

ב. בדבריו מפציר ירמיהו ביוחנן ואנשיו להישאר בארץ ומתרה בהם לבל ירדו מצרימה. חשבו ממה נובעת חשיבותה העקרונית של ההישארות בארץ (פסוקים י-יא). שימו לב לניגוד בין הבניין והשיקום ובין מעשה הירידה למצרים. מהי המשמעות הדתית הסמלית של הירידה למצרים? (היעזרו בדברים י"ז,טז)

ג. שתי טעויות ׳פוליטיות׳ בסיפור מביאות לביטול סיכויי השיקום: טעותו של גדליה ביחס לאזהרת יוחנן, וטעותו של יוחנן ביחס לנבואת ירמיהו. בחנו את הדמיון הלשוני והענייני בין התגובות (מ׳,טז; מ"ג,ב), ותנו דעתכם למניעיה של כל טעות.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"