"ותלבש אסתר מלכות" (א) -  מדוע טורחת המגילה לספר לנו את זה? והרי ברור שבשעה שהיא נכנסת אל המלך היא תלבש את בגדי המלכות שלה.

 

פרק ה' פותח בתיאור לבישת אסתר את בגדי המלכות המיוחדים וכניסתה אל המלך. על פניו אלו הם בגדיה הרגילים בארמון, וברור שבשעה שהיא נכנסת אל המלך היא תלבש את בגדי המלכות שלה. מה נתון זה תורם להבנת הסיפור? 

חז"ל דרשו את החריגה בלשון - "ותלבש אסתר מלכות" ולא: 'בגדי מלכות', וכך אמרו (בבלי מגילה י"ד, ע"ב):

""ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות" (אסתר ה', א) -
בגדי מלכות מיבעי ליה [=היה צריך לומר] אלא שלבשתה רוח הקדש,
כתיב הכא "ותלבש" וכתיב התם "ורוח לבשה את עמשי וגו'" (דברי הימים א י"ב, יט)".

על פי מדרש זה , המגילה רומזת לקוראיה כי 'המלכות', זו שכל מלכי בשר ודם כפופים לה, נכנסה עם אסתר אל אחשורוש. המסר העולה מדברי חז"ל חשוב ביותר, ואין ספק שזו אחת ממגמותיה העיקריות של המגילה, לרמוז לנוכחות מלכות ה' גם אם היא נחבאת.

לצד זאת, ברובד פשטי המקראות, נדמה כי בהדגשת לבישת בגדי המלכות מציבה המגילה את אסתר מול מרדכי. בתחילת הפרק הקודם קראנו שמרדכי קרע את בגדיו, ועל כן לא יכול היה לבוא אל שער המלך, והנה כאן, אסתר לובשת את בגדיה, ונכנסת אל המלך.

בהשוואה זו אין בכדי ליצור פער בין הדמויות, אלא אדרבא: השלמה.
מרדכי פועל מחוץ לארמון – ללא בגדי השרד אשר משקפים את מעמדו הפרסי – מקהיל קהילות, גוזר צום ומנהיג מהלך של תשובה כללית.
אסתר פועלת בתוך הארמון. עליה ללבוש את בגדי המלכות; עליה להציג את המלכה הפרסית במיטבה, כמי שעושה משתה למלך ודואגת להנאתו.

כך משולבות שתי הדמויות בהפרת גזירות השמד: מרדכי ללא בגדים וללא מסיכות ואסתר עם בגדי מלכות, משחקת תפקיד קריטי בתהליך גאולת ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון