יראת ה' אלמדכם

מזמור זה נכתב לאחר שדוד נמלט מאכיש מלך גת (המכונה פה 'אבימלך' בהתכתבות עם שמו של מלך פלשתים בזמן האבות) בפעם הראשונה בה הגיע אליו. בסיפור זה המתואר בשמואל א כ"א דוד ברח מפני שאול אל אכיש מלך גת אך במהלך שהותו שם, שרי אכיש סיפרו למלך שדוד הוא שהרג את גולית ולכן מהווה איום על הפלישתים. כדי שדוד לא יתפס הוא משתגע ('משנה את טעמו'), ואכיש שולח את דוד לדרכו.

בתוך רצף ההלל לה' על תשועתו, מתאר דוד את הדרך ליראת אלוקים:

"לְכוּ-בָנִים שִׁמְעוּ-לִי    יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם.

מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים    אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.

נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע    וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה-טוֹב    בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" (יב-טו)

מהי הסיבה שדוד בחר לדבר על הדרך ליראת אלוקים לאחר שניצל מגת?

במהלך רוב הפרק מתוארת השמחה של דוד על הישועה ועל איך שהוא רואה את השגחת ה' בעולם. בתיאורו על הישועה הוא טוען שיראת ה' היא הדבר שמשנה את הכל, שמשפיע על יחס ה' אליו: "יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליראיו" (י)

ואז הוא מלמד את הבנים (השומעים, העם) את הדרך ליראת אלוקים, כי היא הדבר שעומד בבסיס של עשיית הטוב ושל הזכייה לטוב. כדי שהבסיס של מה שקורה בעולם יהיה טוב, דוד מנסה לחזק את הדור הצעיר ולעורר בהם יראת ה'.

כאשר דוד היה אצל אכיש היו הרבה עיוותים במציאות: הוא אמור היה להיות מלך אך שאול רודף אותו, הוא נאלץ לברוח לאויבי עמו וגם שם מאיימים על חייו, והוא צריך לרדת לשפל של 'שגעון' על מנת להנצל. עם כל זה דוד ממקד את מבטו במה שמנצח את כל העיוותים, מה שמניע כל תהליך בעולם - יראת ה' והשגחתו.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תנ"ך בידי הנוער