יראת ה'

נמצאו 46 תוצאות חיפוש

  1. הפטרת נצבים - שוש אשיש בה'

    הרב משה ליכטנשטיין

    הפטרת "שוש אשיש" היא שיא הנחמה של הפטרות "שבע דנחמתא" ושל כל ספר ישעיהו. ישראל משולים לכלה מלאת אנרגיה וחיוניות, הששה לקראת החתן. הגאולה היא תוצר לוואי של החיבור המרגש בין הקב"ה לעם ישראל, ולא עיקר עניין הנבואה. שיא הנחמה במטפורה של עבד ואדון היתה בהפטרת "קומי אורי".

  2. מזמור קכ"ח - בין "אשרי כל ירא ה'", לבין "יבורך גבר ירא ה'"

    הרב אלחנן סמט

    מהם הקשרים בין מזמור זה למזמור קכ"ז, ומהו השוני בתוך קשרים אלו? מה פשר המעברים מגוף נסתר לגוף נוכח, החוזרים במזמור פעמיים? האם המילה "כי" בפסוק "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" באה כתנאי או כברכה שתבוא למי שיגע ועמל? האם המזמור מאפיין כאן את מדותיו הטובות של ירא ה' ההולך בדרכיו, או שהוא מפרט את גמולו של איש זה? האם ניתן לחשוף במזמור קיומו של מבנה ספרותי, התואם את המקובל במזמורי תהילים אחרים?

  3. הפטרת תולדות - גילו ברעדה

    הרב משה ליכטנשטיין

    קיימים שני מודלים ביחס בין אדם למקום, מחד כעבד - יראה, ומאידך - מערכת אינטימית של אהבה. מערכת תקינה של עבודת ה' אמורה להכיל בתוכה את שני המודלים.

  4. אהבה ויראה - מבנה ומשמעות בדברים ו'-י"א

    הרב ד"ר תמיר גרנות

    תאריך פרסום: תשעג | |

    שני היסודות של עבודת ה' הם 'אהבה ויראה', ומקורם העיקרי מצוי בפרקים ו'-י"א בספר דברים, בהם מופיעים רעיונות יסוד של אמונת ישראל והשקפתה, כפתיחה לנאום המצוות בהמשך הספר. בשיעור נבחן את משמעותם, כפי שעולה מפשוטי המקראות, ובעיקר את היחס בין פרשת שמע , הפותחת את חטיבת הפרקים, לבין פרשת 'והיה אם שמוע' , החותמת אותם. שתי פרשיות אלה צמודות בתפילה, בתפילין ובמזוזה, אך בספר דברים הם נמצאות משני עבריה של הפתיחה לנאום המצוות. בשיעור ננסה לעמוד על היחס שבין הפרשיות על פי הפשט ועל פי ההלכה.

  5. מעמד הר סיני - בין יראה לאהבה

    הרבנית שרון רימון

  6. לנתב את הכעס ליראת שמים

    הרב משה כהן

  7. ההרגל והעיוורון

    הרב דוד סבתו

  8. רווחה כלכלית, לימוד תורה ויראת ה'

    הרב אורי שרקי

  9. התשובה בספר יונה

    הרב ישעיהו הדרי

    רעיון התשובה חוזר ונשנה בספר יונה שלוש פעמים, בכל פעם בצורה אחרת, כאילו רצה הנביא להקיף את כל המישורים בהם מתגלית התשובה, בין בחיי הפרט, בין בחיי הציבור. יונה הנביא אינו מבין מדוע ניתנת לרשעים אפשרות תשובה, ואכן, הרעיון של התשובה איננו נתפס בהבנתם של בני האדם.

  10. שיויתי ה'

    רמ''א

  11. יראת ה' אלמדכם

    אלישבע יכמן

  12. מעמד הר סיני - כפיה או חירות?

    הרב ד"ר יואל בן נון

    מהי מטרתו של מעמד הר סיני? מעיון בפסוקים עולה שהמטרה היא שבני ישראל יעבדו את ה' לא מתוך יראה נמוכה של פחד מוות, אלא מתוך יראת הרוממות שהיא חופשית. 

  13. המדריך ליראת ה'

    הרב אליעזר קשתיאל

  14. יראת ה' מביאה לאושר ולברכת ה'

    הרב אלחנן סמט

  15. תהלים קכ"ח - מתן על הפרק

    ד"ר נאוה כהן

    מזמור קכ"ח מתאר את אורח חייו וברכתו של ירא ה'. הבית הראשון במזמור מתאר את אורח חייו של ירא ה' ברמה הפרטית והמשפחתית (א-ג), ואילו הבית השני מתאר את הברכה השורה עליו ברמה הפרטית, המשפחתית והלאומית (ד-ו). במהלך המזמור שזורים דימויים מהעולם החקלאי: "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" (ג).

    בדף הלימוד שלפניכם תמצאו את מבנה המזמור, שאלות מנחות ללימוד ועיון ושלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.

  16. ירא ה' וירא אלוקים

    הרב אורי שרקי

  17. מדרש שלמה

    נתנאל שפיגל

  18. הכל תלוי בנקודת המוצא

    הרב יהושע ויצמן

  19. שקידת התורה - איך ובשביל מה?

    הרב אליעזר קשתיאל

  20. על חוכמה ואמונה

    הרב ד"ר יואל בן נון

  21. ענווה מביאה ליראת ה'

    אראל סגל-הלוי

  22. משלי כה-כט - מתן על הפרק

    ד"ר נאוה כהן

    פרקים כ"ה-כ"ט מהווים את הקובץ החמישי בספר משלי. בדף הלימוד שלפניכם נעיין בתובנות פסיכולוגיות המובאות בקובץ זה, בתיאור מעמדו ותפקידו של המלך ובדמותו של היועץ החכם. עוד נתבונן לעומק במקומה של האמונה ויראת ה' לצד החכמה בספר משלי. לבסוף נעיין בלקט פרשנים העוסק בפסוק "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ונעמוד על משמעותו. 

    דף הלימוד ילווה בשאלות מנחות ללימוד ועיון ובשלל הרחבות והעמקות ממקורות שונים.

  23. אמונה בספר משלי

    ד"ר נאוה כהן

  24. והחכמה מאין תבוא

    הרב יעקב מדן

  25. כי את האלהים ירא

    קהלת עומד מול אלוהים

    פרופ' יונתן גרוסמן

    תאריך פרסום: תשעו | | 55 דקות

    בחלקו הגדול של השיעור נעסוק בחוויה הדתית של קהלת ובעמידה שלו מול האל. נבדוק מהי החוויה הדתית שלו, כיצד הוא מבטא אותה בפסוקים, וכיצד היא מתחברת עם דמותו. לקראת סוף השיעור נסביר את המבנה החברתי שמתאר קהלת ואת הבעיות שבו.

  26. בין האדם לאלוקיו

    הרב דוד סבתו

  27. סוף דבר - המסקנה של קהלת

    פרופ' יונתן גרוסמן

  28. סוף דבר - המסקנה של קהלת

    פרופ' יונתן גרוסמן

    תאריך פרסום: תשעו | | 50 דקות

    בשיעור נלמד את תיאור הזקנה המופיע בחלק הראשון של הפרק, ונברר מה המסקנה אליה מכוון קהלת בספרו. נגלה כיצד מסתדרים הפסוקים האחרונים בספר הקוראים ליראת האל ולשמירת מצוותיו עם שאר חלקי הספר, ומה הם מלמדים אותנו על תפיסתו הדתית של קהלת.

  29. ירושלים בתורה (ג) - הר המוריה - זיהויו ושמו

    הרב יצחק לוי

    בפתח פרשת העקדה מצטווה אברהם לקחת את יצחק ולהעלותו לעולה על הר המוריה. אין בפרשה דברים ברורים על מיקומו של ההר, וגם למשמעות שמו ניתנו פירושים שונים.

  30. ירושלים בתורה (ד) - הר המוריה, העקדה והר סיני (ב)

    הרב יצחק לוי

    בהיבטים שונים, העקדה רומזת למקומו העתידי של בית המקדש. הדבר מתבטא במזבח המוקם על ראש הר המוריה, בקרבן המוקרב עליו, בהתגלות בהר המוריה (בהשוואה להתגלות ליעקב בבית-אל) וביחס שבין ראיית המקום לבין יראת הקב"ה. בנספח לשיעור זה נעסוק ביחס שבין הר המוריה לבין הר סיני, ובין ההתגלות החד-פעמית במעמד הר סיני לבין ההתגלות התמידית בבית המקדש.

  31. רועים וערים בספר בראשית

    הרב חיים נבון

    תאריך פרסום: תשע"ה | | שעה

    היחס לערים בספר בראשית הוא שלילי בעיקרו: העיר - סמל ההתפתחות התעשייתית הציוויליזציונית - מבטאת את ההתנתקות מן התלות בה' ובאדמה, ויחד עם זאת את איבוד 'יראת הא-להים'. נבחן זאת לאור פרשיות ערים מרכזיות לאורך הספר.

  32. חשיבות יראת ה'

    אור החיים

  33. תולדות השראת שכינה (ו) - הר המוריה והעקדה (ב)

    הרב יצחק לוי

    חלק ב של השיעור ידון ביסודות נוספים שמלמד מעשה העקדה לדורות - בחירה, ראייה ויראה, קרבנות - וכן ינסה להשיב מדוע הועלם מקום המקדש למן העקדה ועד ימי דוד.

  34. בשנותו את טעמו

    הרב אלקנה שרלו

  35. קריאת שמע המורחבת - מדוע קיצרו חז"ל?

    הרב ד"ר יואל בן נון

    תאריך פרסום: תשע"ט | | שעה ו- 5 דקות

    מצוות אהבת ה', יראתו ועבודתו, והרחקת עבודת האלילים בכל צורותיה הן עיקרי הדיברות הראשונים ('אנכי ולא יהיה לך'), והן מתפרטות ומתרחבות בכל הפרשיות של 'קריאת שמע המורחבת', מ"שמע ישראל..." עד סוף "והיה אם שָמֹעַ"  - בקריאה מדויקת נמצא בפרשיות אלה פעמיים "שמע ישראל"; פעמיים "ואהבת את ה' א-להיך"; פעמיים "את ה' א-להיך תירא, ואֹתו תעבֹד... ובשמו תִשָבֵעַ"; והקבלות נוספות.
    אחרי שנתחיל להבין את הפרשה הארוכה, נשאל גם מדוע 'הסתפקו' חז"ל ב'תקציר' המכיל רק את הפתיח ואת הסיום בתפילה, בתפילין ובמזוזות?
     

  36. יראת ה' היא אוצרו

    תלמוד בבלי

  37. מתלמיד למורה

    ד"ר בני גזונדהייט

  38. דרושה יראת אלוקים

    ד"ר גבי ברזילי

  39. גדולת ה' ויראת ה'

    צוות אתר התנ"ך

    מזמור קי"א עוסק בגדולת ה' הבאה לידי ביטוי בבריאה, בתורה, בהשגחת ה' על כל בני האדם והשגחתו המיוחדת על עם ישראל.  מזמור קי"ב עוסק באדם ירא ה'. בשיעור נעיין בכל מזמור בנפרד ונראה כי הסמיכות בין המזמורים והדמיון הצורני ביניהם מובילים להבנת הקשר והרצף בין שני המזמורים: ההתבוננות בגדולת ה' מביאה ליראת ה' ולרצון של האדם להדימות לבוראו ולהיטיב עם הבריות.

     

    לפניכם הצעה לשיעור מסכם מתוך פרויקט 'קהילות לומדות'

  40. חובת הלימוד

    רמח''ל

  41. מי עובד ה' האמיתי?

    הרב מרדכי פרנקו

  42. בקש שלום ורודפהו

    הרב יובל שרלו | 24 דקות

    במזמור ל"ד דוד משבח ומודה לקב"ה על ישועתו והצלתו מפני אבימלך. מהנאמר בהמשך המזמור ניתן ללמוד כי דוד לוקח אחריות על הריגת נוב עיר הכהנים, לאחר ששיקר לאחימלך. וכתוצאה מכך, דוד מקבל על עצמו מדיניות חדשה, לנצור לשונו משקר, לסור מרע ולעשות טוב, לברוח ממלחמות ולרדוף שלום.

  43. היחס בין חכמה, יראת ה' ומוסר

    ד"ר מרדכי סבתו | 45 דקות

    בשיעור נעקוב אחר מבנה הפרק וממנו נלמד על היחס שבין יראת ה' לערכים ולמוסר ועל היחס שביניהם לבין החכמה. 

  44. דמותו של ירא ה' החכם

    ד"ר חגי בן ארצי | 44 דקות

    נלמד את חלקו הראשון של הפרק בו מתוארת דמותו של ירא ה' החכם ומאפייניו הבאים לידי ביטוי בתחומי החיים השונים.

  45. הירא ורך הלבב

    אביעד שלמה מוריה

  46. ”יראת אלוקים" במקרא - האם אין מוסר בלי אמונה?

    הרב חיים נבון

    תאריך פרסום: תשפג | | שעה ו- 5 דקות

    האם לרשעים שאינם מאמינים בקב"ה יש מוסר? ברוב המקומות בתנ"ך המונח 'יראת ה' קשור למוסר ולהתנהגות נאותה בין בני אדם. הקשר הזה כה הדוק עד שהוא מעלה את השאלה האם מבחינת המקרא ייתכן בכלל מוסר בלי אמונה באלוהים. בשיעור זה נעסוק בשאלה זו, מן הזווית המקראית והפילוסופית.