יכולת להיות אחלה מלך

המרדף אחרי המדיָנים התנהל במרחבי ארץ יותר מכל מלחמות השופטים - מ"בית השִטה... עד שפת אָבֵל מחולה" (ז', כב) אל מעברות הירדן. נמשך בתוך המרחב של מדין ובני קדם בנחל יַבּוֹק, דרך "סֻכּוֹת" שבבקעת הירדן המזרחית, ו"פְּנוּאֵל" הסמוך למעבר יַבּוֹק ההיסטורי. והגיע עד למחנות האוהלים "מִקֶדֶם לנֹבַח ויָגְבְּהָה" (=גְ'בֵּהָה, מצפון לעמאן - ח', יא) על גבול המדבר.

300 'המלקקים', לוחמים מובחרים, חוללו את ההפתעה בלילה, והמוני המתגייסים יצרו הכרעה מרחבית משני עברי הירדן. בזה נסתיימו למאות שנים הפשיטות ממזרח, שהתחילו עם בני ישראל, ואחריהם ארם ומואב והמדיָנים.
מלחמתו של משה מול מדיָן (במדבר ל"א) על השליטה בעבר הירדן מזרחה הושלמה על ידי גדעון, שגם 'סגר מעגל' עם יעקב בהשלמתו עם עֵשָׂו אחיו, במעבר יַבּוֹק (בראשית ל"ב, כב-לא עד ל"ג, א-יז).

הכל היה מוכן לכאורה להקמת מלוכה, ומי ראוי ומתאים לכך יותר מגדעון המאמין הצנוע, שהחזיר את העם לדרכו של משה, לעצמאות, לניתוץ האלילות הכנענית, ולהקמת צבא מנצח שהחזיר הגמוניה ישראלית משני עברי הירדן, וגם ידע לפייס את שבט אפרים הזועם (ח', א-ג), ולאחד את השבטים.

אכן, "איש ישראל" (=ראשי הלוחמים) הבינו היטב את משמעות הניצחון ואת מנהיגותו של גדעון, ואמרו לו - "מְשָל בנו גם אתה, גם בִּנךָ, גם בֶּן בְּנֶךָ, כי הושעתנו מיד מדיָן" (ח', כב). אך גדעון סירב לכונן שושלת מלוכה מביתו, והשאיר בעינו את משטר השבטים (הדמוקרטי יותר אך החלש יחסית, ללא כוח שלטוני), בגלל משמעותו הדתית - "לא אֶמשֹל אני בכם, ולא יִמשֹל בני בכם. ה' יִמשֹל בכם" (ח', כג).

באדיבות אתר 929