בפרק ט' עונה איוב לבלדד ויוצא כנגד הטענה שטען בלדד בפרק ח' שהייסורים שבאו עליו הם 'ייסורים של אהבה'. איוב מגיע למסקנה שאין צדק אלוקי, "תם ורשע הוא מכלה" (כב).