בסיום הספר יהושע מוצג כ"עבד ה'", וכמי שהצליח לסגור מעגלים היסטוריים משמעותיים: כריתת ברית עם ה' בשכם, הבאת עצמות יוסף לארץ, והבאת עם ישראל לארץ ישראל.

 

מעמד הברית בסוף ספר יהושע יכול לשמש מסגרת כללית ומעטפת למעמד הפתיחה של הספר.
בפרק זה, יהושע מוצג באור שונה מהצגתו בשאר הספר: בפרק זה יהושע מוצג כמי שעומד במדרגה שווה למשה. בתחילת הספר מתואר משה כעבד ה', בעוד שיהושע הוא רק 'משרת משה'. בנאום הפתיחה מבטיח ה' ליהושע שהוא יהיה עמו בדיוק כמו שהיה עם משה: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" (יהושע א', ה); במעמד הסיום נסגר המעגל ויהושע מתואר כ'תואם' משה. התואר "עבד ה'", שלאורך הספר היה שמור אך ורק למשה, ניתן בסופו ליהושע.
תיאור מותו של אלעזר הכהן וקבורתו מזכיר אף הוא את תיאורי הפרידה מן המנהיגות הקודמת - משה ואהרון.
מעמד הברית בשכם חוזר באופן גלוי לאירועים ההיסטוריים הקודמים מתקופת האבות. גם אברהם וגם יעקב הגיעו לשכם עם כניסתם לארץ, ושם התרחש מעמד של ברית עם ה': "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם... וירא ה' אל אברם... ויבן שם מזבח" (בראשית י"ב, ו-ז); "ויבא יעקב שלם עיר שכם... ויצב שם מזבח" (בראשית ל"ג, יח-כ). מעמד הברית שכורת יהושע בשכם ממשיך את מעשי האבות בכניסתם לארץ, וחותם אותם.
גם סיפור קבורת עצמות יוסף, סוגר מעגלים היסטוריים בעלי אופקים רחבים: הבטחת האחים ליוסף בספר בראשית: "פקוד יפקוד אלקים אתכם והעלתם את עצמותי מזה" (בראשית נ', כד-כה) ותיאור היציאה ממצרים בספר שמות: "ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם" (שמות י"ג, יט). יהושע מסיים את התהליך של תיקון מכירת יוסף – השבת יוסף אל הארץ.
וכמובן, שיהושע משלים את תהליך יציאת ישראל ממצרים והבאתם אל ארץ ישראל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון