יחזקאל יושב בגולה, אנשי יהודה עודם בירושלים, כמה שנים טרום החורבן, והנביא, בלעג מר, מציג את סופו של צדקיהו, עוד לפני שקרה בפועל

 

יחזקאל בגופו כבר היה גולֶה בבבל, אבל נפשו הייתה בירושלִַם; החזיונות הנבואיים שהוא הציג בבבל משלימים לנו תיאורים ופרטים, שלא תוארו בספרי ירמיהו-מלכים.

בין נכבדי ירושלִַם שָׂרַר ייאוש מֵעֶזרַת ה' ("עָזַב ה' את הארץ"); אמנם לא העזו לחזור לעבודת אלילים בגלוי (כבימי מנשה-אמון), אבל נהגו כך בסֵתֶר, "איש בחדרי מַשְׂכּיתוֹ" (ח', יב).

תיאורי המצור הבבלי, ובמיוחד מה אכלו הנצורים ברעב הנורא, כתובים רק בחזיונות יחזקאל (ד'; ה', י). והנה חיזיון נוסף (שפרטיו מוכרים במדויק) – אחרי "מופת" ההליכה לגולה (י"ב, ג-ז), הוצג סופו של "הנשיא"; בלעג מר הציג יחזקאל בבבל את "המַשָׂא הזה בירושלִַם", לפני שקרה בפועל (י"ב, י-יד):

"אל כָּתֵף יִשָׂא (כֵלָיו) בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא,
בַּקיר יַחְתְרוּ (פֶּתַח) להוציא (אותו) בו,
פניו יְכַסֶה...
וּפָרַשְׂתי את רִשְתי עליו
ונִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתי (=מלכודת-ציד),
והבאתי אֹתו בבלה ארץ כַּשְׂדים
ואותה לא יִרְאֶה, ושם ימות;
וכל אשר סְביבֹתָיו עֶזְרֹה (=חֵילוֹ), וכל אֲגַפָּיו
אֱזָרֶה לכל רוח, וחרב אָריק אחריהם;

ונבואתו של יחזקאל מתגשמת בירמיהו נ"ב, ז-יא:
וַתִבָּקַע העיר,
וכל אנשי המלחמה יִבְרְחוּ, וַיֵצְאוּ מֵהעיר, לילה,
דרך שער בין החֹמֹתַיִם אשר על גן המלך,
וכַשְׂדים על העיר סביב,
וַיֵלְכוּ (אנשי צדקיהו) דרך העֲרָבה;
וַיִרְדְפוּ חֵיל כַּשְׂדים אחרי המלך,
וַיַשׂיגוּ את צדקיהו בעַרְבֹת ירֵחו,
וכל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעליו;
וַיִתְפְּשׂוּ את המלך,
וַיַעֲלוּ אֹתו רִבְלָתָה בארץ חֲמָת,
וידבר אִתוֹ משפטים...
ואת עֵינַי צדקיהו עִוֵר, וַיַאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְתַיִם
וַיְבִאֵהוּ... בבלה... עד יום מותו.

אחרי החיזיון של יחזקאל (בשנה ה-10), התייעץ צדקיהו (בירושלִַם הנצורה) עם ירמיהו (ל"ח, יד-כג), "בַּסֵתֶר". הנביא תיאר לו את סופו הנורא בעברית ירושלמית, אך הציע לו כניעת הצלה, שהמלך לא היה מסוגל לקבל.

באדיבות אתר 929