תפילת ירמיהו בפרקנו, התפילה הנבואית האחרונה רגע לפני שהמסך יורד, היא לא רק סיכום נבואי, אלא גם מתכון ראשון לתפילות הקבע לדורות הבאים. 

 

נבואות נחמה מופלאות נאמרו בשעות הקשות ביותר*, כמו הקנייה ההזויה של שדה חֲנַמאֵל עם כל השטרות ולפי כל הכללים, בשעה ששוק הנדל"ן עמד על מחירי אפס, רגע לפני החורבן והגלות.

בתפילה האחרונה של הנביא התפרץ הפער הזועק בין הנבואה - "עוד יִקָנוּ בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת" (טו)  לבין המציאות המרה - "והעיר נִתְנה ביד הכשדים הנלחמים עליה" (כד).

על התפילה הנבואית - מאברהם עד ירמיהו - כתבנו (לעיל, פרק ט"ו) - עתה נתבונן בתפילה הנבואית האחרונה**, שיש בה סיכום נבואי, ומתכון ראשון לתפילות הקבע, לדורות הבאים.

(שבח הבּוֹרֵא)
הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ
בְּכֹחֲךָ הגדול ובִזְרֹעֲךָ הנְטוּיה,
לא יִפָּלֵא מִמְךָ כל דבר;

(שבח הגְמוּל)
עֹשֶׂה חסד לאלפים, ומשלם עֲוֹן אבות אל חֵיק בניהם אחריהם,
הא-ל הגדול - הגבור - ה' צ-באות שמו;
גְדֹל העֵצה ורַב העֲליליָה,
אשר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת על כל דרכֵי בני אדם
לתת לאיש כִּדרכיו, וכִפרי מַעֲלָלָיו;

(שבח יציאת מצרים)
אשר שַׂמתָ אֹתוֹת וּמֹפתים בארץ מצרים…
ובישראל, ובָאדם…
וַתוֹצֵא את עַמךָ את ישראל מארץ מצרים...

(שבח הארץ)
וַתִתֵן להם את הארץ הזאת אשר נִשבַּעתָ לאבותם…
ארץ זָבַת חלב ודבש;

(וידוי)
וַיָבֹאוּ ויִרְשוּ אֹתהּ, ולא שמעו בקוֹלֶךָ, ובתורתך לא הָלָכוּ,
את כל אשר צִויתה להם לעשות - לא עשו.
וַתַקְרֵא אֹתָם את כל הרעה הזאת;

(זעקה)
הִנֵה הסֹלְלוֹת בָּאוּ העיר לְלָכְדהּ,
והעיר נִתְנהּ ביד הכַּשְׂדים הנלחמים עליה…
וַאשר דִבַּרתָ היה, והִנְךָ רֹאֶה

(תמיהה)
ואתה אמרת אֵלַי א-דני ה': קְנֵה לך השדה בכסף והָעֵד עֵדים?!
והעיר נִתְנה ביד הכַּשְׂדים!

_______________________________

* תזכורת לפרקי הנחמה בישעיהו
** ביחזקאל ובנביאי בית-שני אין תפילות נבואיות, כי המסך כבר ירד

באדיבות אתר 929