התמודדות עם חוסר הוודאות

בעיית אי הוודאות ומוגבלותה של הידיעה האנושית מלווה את קהלת לאורך הספר. לקראת סוף הספר מעניק קהלת כמה עצות מעשיות להתמודדות האדם עם חוסר וודאותו באשר לעתידו [י"א, א-ו], בדמות פתגמים קצרים הלקוחים מעולם הטבע והחקלאות.

דברי קהלת חותמים בקובץ שירי פיוטי, הפותח בימי הבחרות [י"א, ח-י] ועובר לתיאור של ימי הזקנה, והמוות [י"ב,א-ז].

1. 'שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם...': פסוקים א, ב, ו כוללים שלוש עצות מעשיות ומנוסחים בצורה דומה: הנחיה [שלח, תן, זרע] ונימוק [כי...]. עצות אלה עוסקות כולן בתחום הפרנסה ועבודת האדמה. מהו העיקרון המנחה המאחד את שלוש העצות?

2. 'כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ...' אי הידיעה נזכרת ארבע פעמים במהלך הפסקה, ובמהלכה בוחן קהלת שתי חלופות אנושיות להתמודדות עמה.

א. בפסוק ד מתייחס קהלת לדרך החכמה המבקשת לצפות את העתיד. מהי הבעיה היסודית אותה מזהה קהלת בדרך זו?

ב. באזכור הראשון [ב] והרביעי [ו] של אי הידיעה מציע קהלת את האלטרנטיבה המעשית להתמודדות. עיינו בשני האזכורים האמצעיים [ה] ועמדו על שורשה של אי הידיעה האנושית, המוביל את קהלת לבחור בדרך זו.

3. 'שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ...' קהלת פותח את תיאור מעגל החיים בעצות לימי הנעורים והבחרות [י"א,ז - י"ב,א],  אולם צלו של המוות מרחף עליהן. עקבו אחרי המתח בין שני צדדים אלה בפסקה, והתמקדו בפעלים 'שמח' ו'זכר' החוזרים בה [וכן 'טוב' ו'רע']. ראו את פרוש רש"י: 'שמח בחור בילדותך - כאדם שאומר לעבדו ולבנו: חטא חטא, כי פעם אחת תלקה על הכל. אף כאן החכם אמר שמח בחור בילדותיך והלך בדרכי לבך ובטוב תהיה, כי על כל אלה יביאך השופט במשפט'. התוכלו להציע הסבר אחר למתח זה?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"