לצורך קידוש המזבח והכוהנים נדרש תהליך נוסף, מורכב יותר מתהליך קידוש המשכן, מה פשר הדבר? ומדוע היה צורך לחזור על תהליך זה במשך שבעה ימים רצופים?

כדי לקדש את המשכן נערך בכל אחד משבעת ימי המילואים התהליך הזה (ד-כד):

1. משה מזה משמן המשחה על המשכן, על הכלים, על הכוהנים ועל בגדי הכהונה (ה-יג).

2. מקריבים שלושה קרבנות:

    פר - חטאת; מזים מן הדם על המזבח (למעלה).

    איל - עולה; מזים מן הדם על המזבח (למטה).

    איל - מילואים; מזים מן הדם על הכוהנים.

בעוד שלקידוש המשכן וכליו די במשיחה בשמן המשחה (1), דרוש לקידוש המזבח והכוהנים תהליך נוסף (2). יתר על כן: שלא כשאר הכלים, צריך המזבח להימשח בשמן המשחה שבע פעמים (יא).

המזבח הוא הכלי המייצג את רצון האדם לשרת את ה'. לכן, קידוש המזבח כמו גם הכוהנים דורש תהליך נוסף, שכן האדם צריך לזכור שטבעו איננו מאפשר לו להיפגש עם הקב"ה: הקב"ה - שמימי, ואילו האדם - ארצי. להתעלות האדם והמזבח שעליו יקריב קרבנות דרוש תהליך מורכב יותר, הכולל הזאת דם על המזבח ועל אוזני הכוהנים, ידיהם ורגליהם. הדם ("כי הדם הוא הנפש"), וכמוהו אוזניו, ידיו ורגליו של האדם, משמשים סימנים ברורים למטרה הא-לוהית של בריאת האדם וליכולתו לעבוד את הקב"ה. 

מדוע צריך לחזור על קידוש זה במשך שבעה ימים רצופים?

המספר שבע במקרא מתקשר תמיד לסיפור שבעת ימי הבריאה. פעולת הקידוש הראשונה של הקב"ה הייתה הבדלת היום השביעי לציון סיום תהליך הבריאה (בראשית ב', א-ד). המנוחה ביום השביעי מזכירה לאדם את המטרה הא-לוהית לבריאתו. סיפור הבריאה בשבעה ימים הוא דוגמה למושג "קדושה" - התכלית הא-לוהית של הבריאה.

כל תהליך הכולל את המספר שבע (ויהיו אלה שבעה חפצים, שבע פעמים, שבעה ימים, שבעה שבועות, שבע שנים וכו') מדגיש את חובת האדם להכיר בתכלית בריאתו. בחזרה על תהליך קידוש המזבח והכוהנים במשך שבעה ימים מודגשת תכלית המזבח - להוות מכשיר להתקרבות האדם לקב"ה.

 לטקס שבעת ימי המילואים יש אם כן, תכלית כפולה:

• הוא יוצק למשכן ולכליו את הקדושה הדרושה. פעולה זו היא חלק אינטגרלי של בניית המשכן, ומשום כך מופיע הציווי עליה בפרשות תרומה-תצוה, יחד עם שאר דיני בניית המשכן.

• הוא פותח את השימוש במזבח - העבודה העיקרית שבמשכן. הקרבנות המוקרבים בימי המילואים מייצגים את הקטגוריות הבסיסיות של הקרבנות: החטאת - קרבן חובה, העולה - קרבן נדבה, ואיל המילואים - אבטיפוס של שלמים.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון