העם דורש מלוכה יציבה

העם מאס במשטר השופטים, למרות החופש המגולם בו מעריצות ומהשחתה שלטונית, בגלל חוסר היציבות המובנה בהיעדר עיר מלוכה קבועה ובלי שושלת הנהגה, והעם דרש מלוכה יציבה. פירוש הדבר, מלכות אדם קבועה מדור לדור, ובכך יש פגיעה במלכות שמיים. למרות זאת, ה' הסכים עם העם, וכפה על שמואל הנביא-המנהיג, את רצון העם (ראו הרחבה בספרי, המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק, פרק יב).

שמואל הבין את עומק השבר, והכין את הקרקע לאיחוד מחודש עם שבטי יהודה ושמעון, בצעד מרחיק לכת של מינוי שני בניו לשופטים "בבאר שבע" (ב), הרחק בדרום. כך הוא חתר להנהגה שושלתית של שופטים ממשפחתו שלו. אולם הבנים נכשלו במבחן המוסר, בשוחד ובהטיית משפט. אלפי שנים לפני התקשורת המודרנית, ידעו כולם על הכישלון.

שמואל הזהיר בתיאור נבואי מפני חטאיה הצפויים של שושלת מלכותית, בעיקר בגיוס נרחב ובלתי מתחשב של צעירים וצעירות למערכות השלטון, וגם ל'מַס עוֹבֵד' (=עבודות כפייה). אבל אזהרות אלה לא יכלו להרתיע את העם. כי זה בדיוק מה שהעם רצה - מערכת שלטונית קבועה "כְּכל הגוֹיִם" (ה), שיש בה יציבות והמשכיות גם במותו של מנהיג, וכאשר בניו אינם ראויים – המלך יושיב את יורשו על כסאו.

האזהרות של שמואל לא התממשו בימי שאול ודוד, אולם הן מתארות בנבואה מדויקת את מלכות שלמה, כעבור שני דורות, והגיוס לעבודת המלך עתיד לגרום לפילוג המלוכה אחרי שלמה (מלכים א י"ב). אולם הבעיה הדוחקת של חוסר יציבות שלטונית, במיוחד למול הלחץ הפלִשתי, לא אפשרו לעם להקשיב למחיר הכבד והצפוי.

באדיבות אתר 929