לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

 

השיר 'הנך יפה רעיתי' (ד', א-ז) כולל תיאור עשיר של הרעיה על ידי הדוד. הדוד סוקר את דמותה מלמעלה למטה, בתיאורים מלאי תנועה, צבע וריחות.

1. התיאורים בשיר זה ובשירים נוספים במגילה משתמשים בדימויים מעולמה של ארץ ישראל. (דימויים אלה לעיתים מופלגים, ראו למשל את דברי רש"י על פסוק ה בפרק ז': אפך כמגדל הלבנון – איני יכול לפרשו לשון חוטם, לא לענין פשט ולא לענין דוגמא. כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל?) מה משמעותה הפנימית של תופעה זו ומה היא מלמדת על אופיו של שיר השירים? היעזרו בדברי ג"ח כהן (עיונים בחמש המגילות): 'תיאורי הרעיה חורגים הרבה מעבר למקובל בשירת האהבה במזרח הקדמון ומתקבל הרושם הברור שהדוד מתאר אהבה שהיא מעבר לאהבה אנושית רגילה, כשארץ ישראל משמשת לא רק מקור לדימויים אלא בעקיפין גם נושא לתיאור עצמו. נראה שבאהבה בין הדוד לרעיה משמשת ארץ ישראל כממשות שדרכה ניתן להמחיש אהבה מיוחדת זו, שהיא מעבר למישור הארצי - אהבה בין הקב"ה לעמו'.

2. השוו את דברי הדוד בפסוק ו לדברי הרעיה לעיל ב', יז: מה פשר דברי הדוד לפי הקבלה זו? לעומת זאת השוו לאזכור המור והלבונה בתיאור הרעיה לעיל ג',ו: למי מרמזים דבריו לפי הקבלה זו? מהי ההתפתחות המתחוללת ביחס בין הדוד לרעיה בין השירים?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"