הנביא כמגשר

זהו פרק של אמביוולנטיות, שניות שאין לה פתרון. מצד אחד, אין ספר כריתות, לא היה גט. מצד שני, "בפשעיכם שלחה אמכם" (א). כיום משתמשים במונח "פרודים" לתיאור המצב הזה בין איש לאשתו. הנביא ישעיהו מתאר את מצב העניינים בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל כפירוד ללא גירושין. יש נתק, אך הפירוד אינו סופי ומוחלט. עם ישראל מרוחק, וה' מתלונן: "מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה" (ב). התחושה של הנתק בין שמים לארץ מסומלת גם במסך המבדיל: "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" (ג).

הנביא משמש כמעין יועץ נישואין לזוג הפרוד. וכפי שידוע כל מי שעוסק בתחום הרגיש הזה, הוא משמש פעמים רבות כשק חבטות שחוטף משני הצדדים את מה שאינם יכולים לומר זה לזה בשל פירודם. "גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק" (ו). מכים אותו, מורטים את שער זקנו, יורקים עליו, אבל הוא בשלו, ממשיך במלאכתו, מלאכת התיווך בין העם לאלקיו. זהו התפקיד שאליו התמנה וזו מומחיותו: "אֲדֹנָי ה' נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים" (ד). תפקידו של הנביא הוא להקשיב: "יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים, אֲדֹנָי ה' פָּתַח לִי אֹזֶן" (ד-ה),  ליעץ ולהסביר: "לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר" (ד), ולשאת בסבלנות את כל הביקורת והזעם המוטחים כלפיו: "גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק, וַאדֹנָי ה' יַעֲזָר לִי עַל כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי לֹא אֵבוֹשׁ" (ו-ז).

התפקיד של הנביא הוא להאבק באלו שאינם מאמינים שאפשר לתקן, "קָרוֹב מַצְדִּיקִי מִי יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִי בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָי" (ח), ולשכנע את אלו מישראל שמאמינים שה' לא נטש את עמו ויש דרך חזרה, להתמיד באמונתם ובצדקתם, מפני שעליהם נשענת התקווה לשלום בית, לשיבת הזוג לחיים משותפים ולתחיית אהבתם המסותרת לעת עתה: "מִי בָכֶם יְרֵא ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" (י).