החורבן בשלוש גרסאות

3 גרסאות לתיאור החורבן בתנ"ך:

הגרסה המקוטעת בסוף מלכים ב כ"ה, הנקראת כספר פצוע;

הגרסה המלאה בסוף ירמיהו, בפרק נ"ב, מחוץ לדברי ירמיהו (המסתיימים בסוף נ"א);

הגרסה בירמיהו ל"ט המתארת בעיקר גורלות אנשים, והיא חלק מהמגילה הסיפורית האחרונה בחיי ירמיהו (ל"ז עד מ"ה), שמקומה ללא ספק כהמשך רציף לספר מלכים;

גורלו של צדקיהו מופיע בכל הגרסאות, אך בפרקנו בהשלמת פרטים – כאשר ראה את שרי בבל יושבים כמנצחים "בשער התָוֶך" (בצפון העיר; ג-ד) ברח בלילה עם לוחמיו "בשער בין החֹמֹתים" (בדרום העיר, אחרי בריכת השילוח), נתפס בערבות יריחו, הובל למשפט לפני נבוכדרצר ברִבלה, והמראה האחרון שראו עיניו היה שחיטת בניו יחד עם אצולת יהודה. המלך שנגרר לעיוורון המרד, הוגלה עיוור בבלה.

המודיעין הבבלי ידע בדיוק מה אמר ירמיהו בירושלִַם מאז שנבוכדרצר עלה למלכות בבל, ואיזה מחיר אישי שילם, ולכן ניתנה פקודה מפורשת (יא-יד) לשמור על ירמיהו אישית, ולהפקיד אותו (לפי רצונו) עם גדליה בן אחיקם, המושל מטעם הבבלים על היהודים הנותרים.  

וה' ציווה לירמיהו נבואת הצלה וחיים "לעבד מלך הכושי" (טז-יח) על הצלת הנביא ממוות בבור הטיט.

מה אין בפרק הזה? גם כשמתוארת שריפת בית המלך והריסת חומות ירושלִַם (בפסוק אחד; ח – השוו נ"ב, יג-יד) – בית ה' לא נזכר, וכל התיאור של כלי הנחושת, הכסף והזהב, שנלקחו בבלה (נ"ב, יז-כג) הושמט כאן לגמרי.

אולי כרוצה לומר – המקום הקדוש ביותר בו נשא ירמיהו את נבואותיו הקשות על חורבן הבית, ובו הועמד למשפט וגם ספג עינויים "על המַהפֶּכֶת" (כ', ב-ג), לא ראוי עוד להזכירו, ואף לא לתאר את אוצרותיו שנלקחו בבלה. 

באדיבות אתר 929