מגילת רות מתחילה בתיאור מצב קשה מאוד של רעב ואובדן. אולם, האור האנושי המתגלה במגילה זו מגרש את החושך של המציאות הקשה: נדיבותה הגדולה של נעמי כלפי כלותיה, ונאמנותה של רות לנעמי. בסופו של דבר מתברר שנעמי איננה חוזרת ריקם לארץ יהודה, אלא יחד עם כלתה רות, שהיא נכס גדול מאוד.