לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות ודגשים לעיון והעמקה בפרק:

 

בין ייאוש לתקווה (י"ד, ז-כב)

בפסוקים הקודמים איוב בקש לחזור ל'סדר העולם' המוכר לו "שְׁעֵה מֵעָלָיו וְיֶחְדָּל עַד יִרְצֶה כְּשָׂכִיר יוֹמוֹ" (י"ד, ו). איוב רוצה יחסים של חוקיות ידועה שאין בהם השגחה צמודה וקשר, אבל לפחות יש בהם הבנה. בחלק זה מתואר מצבו של איוב הנע בין ייאוש לתקווה. בניסיון למצוא אחיזה בעתיד, איוב מנגיד עצמו לצומח המתחדש (י"ד, ז-יב). ומשווה עצמו לדומם הכלה (י"ד, יח-כב) בתווך עומדת שאיפתו להתחדשות החיים תוך שיח הדדי עם הא-ל (י"ד, יג-יז).

1. בפסוקים ז-יב איוב ממשיל את האדם לעץ - דימוי שכיח במקרא. בחנו כיצד איוב סותר את דבריו של בלדד שערך השוואה בין סופו של עץ בעל שורשים שנעקר, לבין שיח מים שנעקר (ח').
2. בפסוקים יג-יז איוב מביע כיסופים לסוג קשר אחר עם הא-ל. מהו?
3. בפסוקים יח-כב איוב שוקע בייאוש. שימו לב לביטויי הזמן הרבים בפסוקים: 'קצר ימים', 'חרוצים ימיו', 'חודשיו', 'יומו', 'ימי צבאי'. מהו לפי הרגשתו של איוב הדבר הנצחי היחידי?
4. בפסוק כא אנחנו נפגשים שוב עם סבלו של איוב וכאבו העצום שאותו הוא אינו מסוגל להבין ולהכיל. עמדו על הניגוד בין פסוק זה לבין דברי איוב בפסוקים י"ב, ב-ג.

 
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"