בין היסטוריה לפרשנות

בפרק מ"ד מתברר שלמרות התגשמות נבואות ירמיהו על חורבן יהודה, שארית הפליטה לא למדה לקח ולא נטשה את דרך עבודת האלילים. בין ירמיהו ובין שארית יהודה במצרים מתפתח עימות חריף. ירמיהו מוכיח את העם ונשותיו על חטא העבודה הזרה, תוך הזכרת התהליך שהביא לחורבן ירושלים ולגלות יהודה, ומזהיר אותם מפני הפורענות שתמשיך לבוא עליהם (א-יד). נאום התוכחה נתקל בניסיון להציב פרשנות הפוכה לתיאור ההיסטורי שתיאר ירמיהו ולפיה דווקא השמדת העבודה הזרה מהארץ בימי יאשיהו היא שהביאה לחורבן, ומכאן נובעת מסקנתם שיש לחזור לפולחן האלילי (טו-יט). העימות מסתיים בנבואת פורענות ליהודים יושבי מצרים (כ-ל). בנימה קשה זו מסתיימת נבואתו האחרונה של ירמיהו לישראל בספרנו, ומכאן ואילך הספר עובר לנבואות על הגויים ולתיאור היסטורי.

א. ׳וַיַּעֲנוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ... הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ אֵלֵינוּ בְּשֵׁם ה׳ אֵינֶנּוּ שֹׁמְעִים אֵלֶיךָ׳ (טו-טז) אנשי יהודה שוללים את תוכחת ירמיהו, ומציגים פרשנות שונה למהלך הרוחני-היסטורי שהביא לחורבן. ביסוד טענתם ניצב קושי תיאולוגי חמור שהטריד את דור החורבן. על מנת להבין את הקושי עיינו בתיאור מעשי יאשיהו במל"ב כ"ג,ד-ז ו-כה-כו. מהי המסקנה שהסיקו אנשי שארית יהודה מתוך הקושי התאולוגי, ומה התשובה שמשיבים לקושי זה ספר מלכים (שם, פסוקים כו-כז) וספר ירמיהו (פסוקים כא-כג).

ב. 1) בפסוקים טז-יז מנגיד העם בין דבריו שלו לבין דברי ירמיהו. עמדו על המתח בין שני ה׳דברים׳ ועל ההצדקה שמביא העם להוכחת נכונות דבריו.

2) בהמשך דבריו לעם (כד-ל) מתאר ירמיהו את הפורענות העתידה לבוא על שארית יהודה, פורענות שעתידה להוכיח את נכונות נבואתו (כפי שכבר ראינו במקומות נוספים בספר). לאורך פסוקים אלה שזורים לשונות הקשורים לנדרים ושבועות (הקמה, שבועה בשם, חי ה׳). עקבו אחרי הנדרים והשבועות ושימו לב להקשריהם השונים ולדרך בה מעמיד ירמיהו את הנדרים והשבועות לעבודה זרה מול שבועת ה׳. מה הטיעון המכריע המתבטא בדרך זו?

ג. נשות יהודה, הממלאות תפקיד מרכזי בויכוח עם ירמיהו, נזכרות כמה פעמים בפרקנו. עקבו אחרי אזכוריהן במהלך הפרק (ט, טו, כ, כד-כה) ועמדו על תפקידן בויכוח. שימו לב במיוחד לעולה מפסוק יט, והיעזרו בפירושו של מנחם בולה (בדעת מקרא): "לִמְלֶכֶת השמים - הכוונה למַלְכַּת השמים. ושנה הכתוב את הלשון לגנאי. הכוונה כנראה אל כוכב הלכת נגה, אלילה אשורית, הקרויה אשתר, שהיתה נחשבת לגברת הראשונה בין אלי אשור... בתפילות האשורים והבבלים היא מכונה ׳מלכה׳.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"