בין איוב לאלוקיו

בפרק ז' שני חלקים מרכזיים. בחלק א' (ז', א-ב), איוב מציג את תפיסת עולמו בדבר הסדר הרצוי ביחסים ההדדיים שבין הא-ל לאדם. בחלק ב' (ז', ג-כא) מתוארים חיי איוב, וממנו עולות תלונות על חייו אלה, שאינם מתנהלים על פי הסדר הרצוי.

חלק א': משנת חייו של איוב (ז', א-ב)

1. בפסוק א-ב איוב אומר במפורש דברים שבעיקרם נרמזו כבר בסיפור המסגרת. יחסיו של האדם עם הא-ל מצטיירים כיחסי 'עבודה' של 'תן וקח'. תן התנהגות טובה וקח שכר. כל תקוותו של השכיר היא לקבל את פועלו - שכרו, וכמו העבד שכל רצונו לסיים את עבודתו ולנוח – כך האדם באשר הוא אדם.
עמדו על משמעות הדימוי וחשבו האם בדימוי זה מושגי השכר והעונש נושאים אופי מוסרי? האם הדימוי הזה מחזק את טענתו של השטן?

חלק ב': תלונות איוב על חייו (ז', ג-כא)

2. מתוך עמדת מוצא של מעמד האדם כשכיר, איוב טוען כי הוא לא זכה לשכרו.
א. עיינו בפסוקים ג-ו ועמדו על ה'שכר' שלו זכה איוב.
ב. עיינו בפסוקים ז-י מה מבקש איוב מה'?
ג. 'שבירת הכללים' ושבירת 'חוקי המשחק' מביאים את איוב לפתוח בדברי התרסה כנגד הא-ל. עיינו בפסוקים יב-טו מה טענתו המרכזית של איוב כנגד הא-ל?

3. מהדברים הקודמים עולה המסקנה המתבקשת "מָאַסְתִּי א לְעלָֹם אֶחְיֶה. חֲדַל מִמֶּנִּי כִּי הֶבֶל יָמָי" (ז', טז). אדם, אומר איוב, הוא בן תמותה, ולכן אל לו לא-ל להמשיך להתעלל בו. פנייה זו משקפת את המורכבות במצבו של איוב. עמדו על הניגודים המהותיים שהפנייה הזו אוצרת בחובה. מה היא מלמדת על יחסו של איוב לא-ל?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"