רבים המגנים את אכזריותו של יהוא, אולם בעיון מעמיק ניתן לראות כי אין זה משפטו של הכתוב.

 

רבים המגנים את אכזריותו של יהוא, אולם בעיון מעמיק ניתן לראות כי אין זה משפטו של הכתוב:

א. בסיכום פועלו הנורא של יהוא התברך יהוא (י', ל) בשם ה' על מעשיו "הטובים והישרים" בבית אחאב. יסודם של מעשיו בהוראתו המפורשת של נער הנביא, שדרש את נקמת דם עבדי ה' הנביאים, וחזר על גזירתו הנוראה של אליהו להכרית את אחאב וביתו ולתת את איזבל מאכל לכלבים. לכך נשלח יהוא לנקום, להרוג ולשפוך דמים. האם אפשר לשוות יופי להרס, ולעשות את החורבן מכובד? ומה חשיבותה של צורת המעשה כאשר מדובר בהרג?

ב. ליהוא הצטרפו גדולי הדור וצדיקי האומה. הכתוב תיאר בהרחבה את הצטרפותו של יונדב להרג כהני הבעל (י'). יונדב היה אדם עדין נפש שהתנזר מכל מנעמי החברה ותרבותה החומרית כדי לשמר את תוכנן של המידות הטובות (ירמיהו ל"ה), ובכל זאת לא התנזר מהריגת כהני הבעל ומהשתתפות במעשה המרמה הגדול.

ג. עשר פעמים מופיע הביטוי 'שלום' בפרשה שעניינה הפרתו הבוטה, כאשר השואלים שלום נענים בבגידה ובמלחמה. משמעות השלום כאן היא סרקאסטית: "אין שלום אמר ה' לרשעים" (ישעיה מ"ח, כב). אבל הדגשת השלום באה להצביע גם על תכלית המרד, שהיה אמנם עקוב מדם אבל נועד להביא שלמות ושלום אמת בין העם לקונו.

לכיוון הסתכלות אחר על מעשיו של יהוא ניתן לעיין בפוסט מאת פרופ' ישראל רוזנסון

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקדש מלך - עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן