או ה' או פרעה

מהרגע שבו פגש יוסף בבית האסורים שני שרים מצריים החל הקשר שלו עם בית המלוכה המצרי. קשר שיביא אותו עד פרעה עם הכרה מצרית כ'פותר חלומות'. כאן נכנס יוסף אל תוך התרבות המצרית, והוא גם מכיר בפרעה כשליט הממונה על הצדק והמשפט במצרים.

לשרים השפוטים אמר יוסף – "הלוא לא-להים פתרונים, ספרו נא לי" (מ', ח), ובלשון זו יאמר גם לפרעה – "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה" (מ"א, טז), ופרעה יענה לו – "... אחרי הודיע א-להים אותך את כל זאת, אין נבון וחכם כמוך" (מ"א, לט).

שם א-לוהים הוא שם כללי, אוניברסלי, ויש לו משמעות אובייקטיבית והיררכית. מבחינה לשונית, כמו כל שם כללי, הוא מקבל ה"א הידיעה ('הא-לוהים'), והטיות ('א-לוהי'; 'א-לוהיך'; 'א-לוהינו וא-לוהי אבותינו'). הצורות המקוצרות ('א-ל'; 'א-לוה') ידועות ומוכרות גם במקרא וגם בשפות עתיקות אחרות.

שם ה' הוא שם פרטי, פרטיקולארי, ואי אפשר להוסיף לו ה"א הידיעה, ולא הטיות. במדע הלשון, אין אלה שני שמות מקבילים (כפי שחושבים רבים מחוקרי המקרא), אלא שמות משלימים – שם פרטי ושם כללי.

לכן שם ה' מבטא את ההשגחה הפרטית ואת הקשר הבלתי אמצעי. זה מה שנעלם בגלות מצרים. מרגע שנוצר הקשר של יוסף אל התרבות ואל השלטון הפרעוני אין שם ה' מופיע עוד. אולם משה הוא היפוכו של יוסף – הוא יגדל בבית פרעה, ויֵצֵא משם.

רק כאשר יברח משה מפני פרעה ויֵצֵא ממצרים, יופיע אליו שם ה', במעמד הסנה.

באדיבות אתר 929