כיצד עלינו להתייחס לדמויות התנ"כיות? האם עלינו להתייחס אליהן כדמויות אידאליות, או שעלינו להתייחס אליהן "בגובה העיניים" - כדמויות אנושיות עם מורכבות אנושית, אשר יכולות גם לטעות ולחטוא? המאמר מצדד בראיית הדמויות כאנושיות, ובמקביל לכך רואה חשיבות בהכרה שיש גישות שונות, החושפות מגמות ומשמעויות נוספות במקורות.