האם היה מותר במדבר להקריב מחוץ למשכן? שהרי התורה אוסרת זאת במפורש בחומש ויקרא, ומאידך בדברים היא מצווה על זה שוב, ומשמע שהם היו מקריבים מחוץ למשכן. כיצד תירצו הראשונים שאלה זו? למה חוזרת התורה כל כך הרבה על הרעיון של עבודת ה' במקום אשר הוא בחר, וכל זאת בפרק י"ב בלבד? מהי המשמעות של חזרתיות זו?

המאמר באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון