פרופ' יוסף עופר

נמצאו 15 תוצאות חיפוש

1. הטעם העליון והטעם התחתון בעשרת הדיברות

   פרופ' יוסף עופר

   חכמי המסורה ייחדו לעשרת הדברות מערכת כפולה של טעמים. מה משמעות כל מערכת?

2. משרש נחש יצא צפע

   פרופ' יוסף עופר

   במבט ראשון מתייחסת הנבואה בסוף פרק יד לפלישתים, ומבשרת על מפלתם בידי מלכי יהודה שנמשלו לנחשים ושרפים. אך כאשר מעמיקים להתבונן בנבואה מגיעים למשמעותה האמתית: בשנת מותו של המלך אחז עתיד להתגשם אותו מהלך פתאומי של נפילת פלישתים ועליית המלך המשיח.

3. מענייני המסורה - סימון הפרשיות

   פרופ' יוסף עופר

   במאמר נברר כיצד כתבי היד המרכזיים סמנו פרשיות פתוחות וסתמות: צורת האות, מיקום האות, ומה קורה כאשר פרשייה פתוחה נמצאת בתחילת עמודה, כיצד אז סמנו את הפרשייה כתבי היד?

4. פרשיות "ספר התמיד" מברצלונה

   פרופ' יוסף עופר

   הכרעתו ההלכתית של הרמב"ם לסמוך על כתר ארם צובה בעניין הפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה התקבלה בקהילות ישראל, ושמה קץ למחלוקות ולמבוכה בנושא זה. אך עם זאת עדיין השתמרו צורות כתיבה שונות מזו של הכתר, ועוררו שאלה כיצד יש לנהוג. אחת הדוגמאות היפות למאבק מסוג זה מצויה בתשובה של מהר"ם חלואה מן המאה הארבע-עשרה בנוגע לשמות שנצאים ברשימת הנשיאים ובפרשיית המרגלים. במאמר נעיין בשאלה ובתשובה, נעלה את אפשרויות הכתיבה שמעלה השואל ומדוע בסופו של דבר נדחתה ההצעה האלטרנטיבית?

5. פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו

   פרופ' יוסף עופר

   ר' חזקיה בן מנוח היה אחד מן הראשונים, שחי בצרפת וכתב ביאור מקיף על התורה, בשם חזקוני. רבנו חזקיה, היה מראשוני מפרשי רש"י על התורה. במאמר זה נדון בכמה עניינים העולים מפירוש החזקוני, כפי שהוא מופיע בכתבי-היד ובדפוסים

6. מחלוקות נוסח ופרשנות במסורה הבבלית והטברנית

   פרופ' יוסף עופר

   תאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 1 דקות

   נוסח המקרא שנהג בבבל היה שונה במקומות מסוימים מזה שנהג בטבריה, והוא משתקף לעתים גם במסורה של בבל. הנוסח והמסורה של בבל נשתמרו בצורה חלקית, בעיקר בשרידי כתבי-יד, שנשתמרו בגניזת קהיר. בשיעור נכיר מקרים, שבהם נהג בבבל נוסח שונה של המקרא, שיש לו משמעות פרשנית, וכן מקרים שבהם משתקף נוסח שונה של המקרא במסורה של בבל. נבחן את המקרים האלה בהשוואה לדבריהם של פרשנים ובעלי לשון.

7. קבר רחל בפירוש רמב"ן לתורה

   פרופ' יוסף עופר

   תאריך פרסום: תשעא | | שעה ו- 11 דקות

   כאשר הגיע רמב"ן לארץ, התבררו לו עובדות גאוגרפיות חדשות על קבר רחל, והוא הכניס שינויים בדיונים על קבר רחל. נלמד את דברי רמב"ן במהדורתו הראשונה ובמהדורתו האחרונה, ואגב כך יתבררו לנו השיטות והדרכים שנקט רמב"ן, כאשר הכניס שינויים בפירושו. נראה את גלגוליהם של הפירושים בכתבי-היד הרבים של הפירוש.

8. מכתב השקל' לרמב"ן ו'שקל השקלים' שמצא

   פרופ' יוסף עופר

   תאריך פרסום: תשעב | | שעה ו- 2 דקות

   כשהגיע רמב"ן לעכו באחרית ימיו מצא שם מטבעות עתיקים של שקל וחצי שקל. הוא שקל את המטבעות, והביע דעתו שממצא זה מחזק את עמדת רש"י בעניין משקלו של השקל שבמקרא, בניגוד לעמדת הגאונים. בשיעור נצביע על הקושי במעקב אחרי משקלו המשתנה של השקל במהלך הדורות, וננסה לפתור חידה לשונית: כיצד אירע, שרמב"ן לא דייק בקריאת הכתובת שעל גבי המטבע שמצא?

9. שתי מסורות של טעמים

   פרופ' יוסף עופר

10. טעמי המקרא בספרי אמ"ת

    פרופ' יוסף עופר

    תאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 7 דקות

    בשיעור נכיר את הטעמים השכיחים בספרי איוב משלי ותהילים, נרכוש יכולת לזהות את דרך החלוקה של הטעמים ברוב פסוקי אמ"ת ונבין את המשמעות הפרשנית שלהם. נשלב בשיעור עיון בפסוקי תהילים הבאים בתפילה ובהלל ואף ניגע בקצרה גם במקורות הקדומים העוסקים בטעמי אמ"ת.

11. דרכו של רמב"ן בהוספות ועדכונים לפירושו לתורה

    פרופ' יוסף עופר

    תאריך פרסום: תשעז | | שעה ו- 7 דקות

    בעלותו לארץ בסוף ימיו הוסיף רמב"ן לפירושו כשלוש מאות קטעי פירוש. בחינה מדוקדקת של השינויים שהכניס רמב"ן לפירושו מורה על כך שהוא היה מודע לשיבושים העלולים להיגרם מכך שישכתב את פירושו, ועל כן גיבש דרכים לשילוב הדברים שהתחדשו לו כקטעי תוספת בתוך הפירוש הקיים. בשיעור נעיין במבחר קטעי תוספת ונבחן מה התחדש לרמב"ן בארץ ישראל וכיצד שילב בעדינות את הקטעים החדשים בתוך הפירוש הראשוני.

12. איזהו 'אחיו' של כתר ארם צובה?

    פרופ' יוסף עופר

    תאריך פרסום: תשעח | | שעה ו- 5 דקות

    בשיעור נסקור את מעמדו של כתב יד ששון 1: מה טיבו של הנוסח בתורה לעומת הנביאים והכתובים, כיצד התהווה כתב היד ומה יחסו לנוסח של בן אשר?

13. המסורה המצרפת למקרא ותפקידיה - לאור גילויים חדשים

    פרופ' יוסף עופר | שעה

    בעלי המסורה הקדישו מאמצים רבים לשמירת נוסח המקרא, וזכו להישגים מרשימים. אחד הסוגים המעניינים של הערות המסורה הוא המסורה המצָרֶפֶת, המקבצת יחדיו עשרות מילים יחידאיות לפי עקרונות צירוף מגוונים ויצירתיים. נכיר את סגנון המסורה הזה על חסרונותיו ועל יתרונותיו: חומר גלם לעיטורים מרהיבים, מקום ליצירתיות למדנית, ותיאור תפוצה רחבת היקף של תופעות בנוסח המקרא.

    למצגת המלווה

14. עוד מילים זעירות במשמעות לא רגילה

    פרופ' יוסף עופר

    מאמר זה נכתב בעקבות מאמרו של שלמה מלכיאל ז"ל במגדים י: "משמעות לא רגילה למילים רגילות" שעוסק במילים רגילות בנות הברה אחת שבפסוקים מסוימים יש לפרש אותן במשמעות שונה מהמשמעות הרגילה. פרופ' יוסף עופר, במאמר זה, עוסק במילים נוספות העונות להגדרה זו: צא, רים, גיל, אל, הן ובמילים נוספות בנות הברה אחת שיש להן משמעות מיוחדת: ראש, כי, קד.

15. איך עבדו בעלי המסורה? עיון בשני כתבי יד

    פרופ' יוסף עופר

    תאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות

    הערות המסורה הם מפעל משותף של עשרות ומאות מסרנים אנונימיים, אולם לכל מסרן סגנון משלו ודרכי עבודה משלו. עבודתם של המסרנים נסתרת מן העין, מפני שקשה מאוד לדעת מתי העתיק המסרן הערות מסורה מכתבי-יד שעמדו לפניו ומתי תרם את חלקו ביצירת הערות מסורה חדשות או בעיבוד הערות מסורה קדומות וכתיבתן מחדש באופן שונה. נעיין בעבודתם של שני מסרנים שכל אחד מהם פותח צוהר משלו וחושף מקצת מדרכי עבודתו.