ד''ר הלל מאלי
נמצאו 9 תוצאות חיפוש
חזון החושך הגדול של עובדיה
ד''ר הלל מאליסיפור כובש
ד''ר הלל מאליחזון ההקדשה של ישעיהו וראשיתה של תורת הסוד הנבואית
ד''ר הלל מאליתאריך פרסום: תשעח | | 56 דקות
בשיעור נבחן את נבואת ההקדשה של ישעיהו כבסיס לתורת הסוד. נציג את המתח שקיים בין כסא רם ונשא - המייצג את השמיים ובין "שוליו מלאים את ההיכל" - שמייצג את הארץ. כך נסיק שישעיהו רואה את ירושלים של מעלה דרך ירושלים של מטה. בשלב הבא ננגיד בין התפיסה של הנביא וחז"ל הרואים את ירושלים של מעלה ושל מטה לבין הספרות החיצונית הרואה רק את ירושלים של מעלה, כקדושה, בלי "ירושלים של מטה".
שירת הבאר
ד''ר הלל מאליממשכן הדממה לעולם הנבואה
ד''ר הלל מאליסיפורו של מפיבושת ומלכות דוד
ד''ר הלל מאלימנבואת יחזקאל (מ - מח) אל מגילת המקדש - על ארכיטקטורה וקדושה
ד''ר הלל מאליתאריך פרסום: תשפב | | שעה ו- 5 דקות
המזבח מתואר בתורה כאתר הקורן קדושה המדבקת את כל הבא עימה במגע, קדושה זו הופכת לפי מקורות מאוחרים יותר מחסה לנמלטים מפני אימת הדין. בשיעור נעיין בדרכי מעבר הקדושה במשכן ובמקדש וביחס שבין אתיקה, פולחן וקדושה.
בריחת אליהו להר חורב - שתי דרכים לקריאת הפרק
ד''ר הלל מאליתאריך פרסום: תשפא | | 32 דקות
לאחר מעמד הר הכרמל נראה היה שנצחונו של אליהו הוא מוחלט אך איזבל רודפת אחריו והוא בורח להר חורב. בשיעור נסביר את בריחת אליהו לחורב בשתי דרכים. אפשרות אחת היא שאליהו ברח כי הוא היה מיואש מיכולתו להשלים את שליחותו ולהחזיר את ישראל בתשובה, אפשרות שנייה היא שאליהו ברח כי הוא כעס על כך שה' הוריד לעם גשם למרות שהם לא חזרו בתשובה. בסוף השיעור נפרש את תיאור מפגשם של אליהו ואלישע.
השיעור ערוך בצורה אומנותית מיוחדת ומלווה בציורים, תרשימים ומפות.
המקדש בנבואת חגי: קריאה חדשה
ד''ר הלל מאליתאריך פרסום: תשפ"ג | | 59 דקות
נבואת חגי עוסקת בקריאה לבניית מקדש. בנבואותיו קושר הנביא בין האדמה החרבה למקדש החרב (א 1–11), מציע פשר פולחני למצב החקלאי שבו מצוי העם ש'זרע הרבה' וגילה כי 'הִנֵּה לִמְעָט' (א 6, 9–11), ומבטיח כי אם יתעורר העם ויבנה את המקדש תשוב הברכה לאדמה (ב 15–19). בין נבואות אלו מצויה יחידה (ב 10–14) שבה מתואר כיצד נצטווה הנביא לשאול את הכוהנים שאלות הנוגעות לדרכי העברת הקדושה והטומאה, מ'תורה' זו נגזרת מסקנה על אודות טומאת העם. הנבואה מעוררת שאלות קשות: מדוע הנביא, שעודד את העם לבנות מקדש מתאר ביום חג ייסוד ההיכל את העם, שנענה לקריאה, כגוי טמא? כיצד נגזרת מסקנת הנביא מהדיאלוג? ומהו טיב הטומאה שאותה מייחס הנביא לעם? בהרצאה אסקור את הפירושים שהוצעו לנבואה ואטען כי אין לפרש את תורת הכוהנים באופן מטפורי (כחיווי מוסרי על מצב העם) אלא עדיף לפרשה כמסקנה פולחנית הקשורה למפנה שנגרם בעקבות ייסוד ההיכל.