נעקוב אחר הפסוקים המתארים את התחדשות העולם לאחר המבול ונראה כי מדובר בבריאה חדשה, הדומה מאד לבריאה הראשונה.

על פי התוכנית המקורית של ה', המתוארת בפרקנו, המבול היה אמור למחות את בני האדם מעל פני האדמה, ולהחזיר את העולם כולו לתהו ובהו. מה היה אם כן אמור להיות תפקיד התיבה?

דברי הימים מציג תמונת עולם לפיה רק מלכות הקשורה לה' היא מלכות ראויה. לפי קו זה, דברי הימים מציג את חזקיהו רק מהזוית של המהפכה הדתית, אשר נועדה להשיב את ישראל לעבודת ה', ואיננו מתמקד במרד באשור, אשר תואר בספר מלכים. נעסוק בשני דברים נוספים שחזקיהו עשה: קבורת אביו אחז בצורה מבזה, וכיתות נחש הנחושת, ונסביר את משמעותם ואת הסיבה להם.

חזקיהו משנה לחלוטין את התנהלות העם. הוא הופך את הכיוון. לפי המדרש, עם ישראל היה רגע לפני הסוף, ונברא מחדש.

המהפכה לטיהור המקדש והקדשתו מחדש, וגם הפסח הגדול בהשתתפות ישראלים רבים מן הצפון, האם ייתכן, שכל זה התחולל בבת אחת, מהיום הראשון למלכות חזקיהו?

איך יתכן שמנשה, בנו של חזקיהו הצדיק, התנהג בצורה רעה כל כך? נראה לומר שזאת היתה תגובת נגד לטהרה הקיצונית של אביו, ואין ספק כי יש בכך לימוד חשוב למחנכים.

In the list of sacrifices that appears in our parasha we find a series of repetitious phrases.

“The burnt offering of the Sabbath in its Sabbath” (28:10)

“And a tenth and a tenth of fine flour” (28:13)

“This is the burnt-offering, month by month” (28:14)

“A tenth and a tenth you shall offer” (28:21, 28)

and so forth.

שפן הסופר היה מהמקורבים ביותר ליאשיהו מלך יהודה. מגיל צעיר השפיע עליו, הדריך אותו בכל מעשיו וחינכו למלוכה ברוח התורה.