לפני הפגישה עם עשו (א-ב)

יעקב מסתכל מרחוק, רואה את עשו עם "אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ" (א) והוא מקבץ את משפחתו בקבוצות. את השפחות וילדיהן הוא שם ראשונים "וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים" (=אחריהם) "וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" (=אחריהם) (ב).

המפגש עם עשו (ג-טז)

יעקב מתמודד עם מציאות חיים קשה ומורכבת, אך לכל אורך הדרך מלווה אותו החזון הגדול שקיבל.

סיפור פגישת יעקב ורחל על הבאר איננו פרט טכני שולי בעלילה, אלא הוא סיפור המסמל את עתידם של היחסים בין יעקב לרחל בהמשך חייהם.

הפסוק הראשון בפרקנו הוא סיום של הסיפור הקודם של מפגש יעקב ולבן. לבן נפרד ממשפחתו "וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" (א)

יעקב והמלאכים (ב-ג)

אחרי שלבן עוזב את יעקב פוגעים בו "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (ב). יעקב קורא למקום ההוא בשם מחנים בגלל "מַחֲנֵה אֱלֹהִים" (ג) שפגש בו.

יעקב מתכונן לקראת בואו של עשו (ד-כב)

יחסו של יצחק לברכות שניתנו בטעות ליעקב מגלה לנו שיצחק חשב להפריד בין הברכה הרוחנית לברכה הגשמית. אך מיד הבין שרצון ה' הוא לשלב בין שתי הברכות.

העילה לבריחת יעקב (א-ג)

יעקב מעוניין לעזוב את בית לבן בגלל שלוש סיבות שונות: הראשונה, יעקב שומע את דברי בני לבן "לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה" (א); השנייה, יעקב רואה שלבן "אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (ב) והשלישית משום שה' נגלה אליו וציווה אותו "שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג).

השיחה בין יעקב לנשותיו (ד-טז)

לפי המדרש, יעקב שם אבנים רבות תחת מראשותיו, ובמהלך הלילה האבנים רבו ביניהן ולבסוף התאחדו. מהו המסר של מדרש זה?