"וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה" (שמות ל"ט, ז)

 

שיזכרו בני ישראל ששמותם חקוקים באפוד לפני ה', ויתביישו לעשות עבירה. 

"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כָּל חֵלֶב וְכָל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ג', יז)

 

חקת עולם - בזמן בית עולמים, שחלב הקרב אסור.

לדרתיכם - אף בזמן שאינו קרב.

שמא תאמר בארץ ישראל הוא נאסר ולא לדורות?

תלמוד לומר: "לדרתיכם בכל מושבתיכם" אף בחוצה לארץ.

כל חלב - בכל מקום שהוא מזכיר קרבנות הוא מזהיר אחריו על חלב ודם

פן יעלה על לבבך הואיל והמזבח אוכלו אף אני כן

תלמוד לומר "לא תאכלו" אבל להנאתך מותר.

 

 

"וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ" (ויקרא ג', א)

 

שלמים - מאחר שאינו לשון עולה ואינו כליל, אלא לשון שלמים, שמשמע לשון "נדר וצריך לשלם את נדריו" שהוא לשון תשלומים...

ורבותינו פירשו לשון שלום שהכל זכין בו:

אימורין לגבוה, חזה ושוק לכהנים, בשר נאכל לבעלים. 

 

 

 

"וַיָּבֵא אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן" (שמות ל"ז, ה).

 

"בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו" (שמות כ"ה, טו)...

נראה על פי מדרש שהארון רומז לכתר תורה שהוא מונח לכל הרוצה ליקח.

והנה התלמיד חכם צריך סעד לתומכו,

שיהא עשיר מטיל מלאי לכיסו וכתודוס איש רומי,

ובזה תורתו מתקיימת...

ולזה באו הבדים, שלעולם הבדים הם המחזיקים בה,

הם הסומכים ידי התלמיד חכם, שהוא הארון לעדות ה' ותורותיו,

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות ל"ד, א)

 

בצל החטא ועונשו מתהווה ויכוח משמעותי בין הקב"ה למשה: למי שייך העם הזה, ולאן הולכים היחסים איתו מכאן ולהבא?

בקנאותם לחוטאים בעגל, מתקנים בני לוי את חטאם הקדום - הקנאה בשכם - על ידי שימוש חיובי בקנאה. בכך הם גם מלמדים סנגוריה על עם ישראל, בהראותם שבעומק החטא טמון כוח חיובי שמקורו ברצון להתקרבות לה'.

המשכן נבנה מתרומת החובה - מחצית השקל ועל גביה תרומת נדבה, וכך מצליח לשלב בתוכו את החירות והשיוויון - שהם ערכים הפוכים.

הישראלים של היום מכירים את חג האביב. אך במקרא אין חג אביב. מדוע?

ל"לא תרצח" לא צריך שום הסבר.

עמודים

x