בפרקנו אנחנו נחשפים לפנים חדשות של מועדים מוכרים מספר שמות ולמועדים חדשים שטרם נזכרו.

כהן בעל מום לא יכול לעבוד בבית המקדש. אולם, כבר בימי בית שני מצאו חכמים דרכים מותרות לשילוב בעלי מומים, ונתנו להם מקום בקודש.

חכמים נקטו בשיטה לפיה יש להימנע מנתינת גזר דין מוות, בגלל טעויות העלולות להתרחש. עונש המוות נשאר בידי ה'.

שני נימוקים מרכזיים למצוות מופיעים בפרקנו: "אני ה' אלוקיכם" ו"אני ה'". מה ביניהם?

בסיום פרשת העריות הכתוב מספר שארץ כנען הקיאה את הכנענים בגלל תועבותיהם, וכי היא עלולה להקיא גם אותנו. הבחירה בידינו.

ריכוז עבודת ה' במקום אחד - במשכן, מטרתה למנוע הקרבת קרבנות כדי לכפר ללא צום וללא תשובה.

קירבה אל ה' טומנת בחובה קדושה וסכנה גם יחד. בעקבות חטא נדב ואביהוא מצווה אהרן בזהירות יתר בבואו אל הקודש.

יש לנו שני ימים נוראים - ראש השנה שהוא יום של חג, ודומה לו היום השמיני של המילואים, ויום הכיפורים שהוא יום של צום ועינוי נפש.

הפר בימי המילואים נשרף על אף שנעשה ב'חוץ', מכיוון שבימים אלה המשכן כולו נחשב כ'קודש הקודשים'.

המצות מסמלות את הדרך הקשה, כפי שיוכיח קרבן הפסח, ואילו החמץ, הבא בשבועות וכן עם קרבן תודה, מסמל את ההודיה שבסוף הדרך.