לא יכול להיות שהוריו באמת קראו לו נבל, אלא ששמו מעיד על מעשיו. נראה שלוש דוגמאות לכך.

שמואל מזכיר לעם דווקא את השופטים שבימיהם חלה הדרדרות בעבודת ה', ומעמת אותם עם הצלחתו הוא להשיב את העם בתשובה. לאחר התיקון שחל בימיו - מי צריך מלך?

במלחמותיו המתוארות בפרקנו היו לשאול ביטחון ועוצמה פנימית, אך לאחר החטא ובעקבותיו נופל שאול לחרדה.

"וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד" (שמואל א י"ט, יג)

התרפים - הם העשויים בצורת אדם.

מהם לעבודת כוכבים ומהם לצורת אדם ידוע.

והנשים היו עושות על צורת בעליהן להסתכל בתארו מרוב האהבה.

"כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (שיר השירים ח', ו)

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ח

דבר אחר: "כי עזה כמות אהבה" - 

אהבה שאהב יהונתן לדוד, 

שנאמר: "ויאהבהו יהונתן כנפשו" (שמואל א י"ח, א). 

"קשה כשאול קנאה" - 

קנאה שקנא שאול לדוד, 

שנאמר: "ויהי שאול עוין את דוד" (שם, ט).

Parashat Naso describes the census taken among the Tribe of Levi, together with the various responsibilities incumbent on each of the Levite families. The family of Kehat (whose census and job description appear at the end of Parashat Bemidbar) is responsible to carry the holy vessels, the family of Gershon carry the cloths of the Mishkan, its coverings, and the screen for its entrance, the family of Merari carry the planks, the bars, the posts, and the sockets of the Mishkan. According to the rabbinic sages, these jobs were divided up based on their importance.

את ההיחלצות שלו מהמשבר הנורא המתואר בפרקנו הופך דוד, לדברי המדרש, לעוגן ולנקודת משען. בכך ניכרת גדולתו.

שאול ניתק את עצמו מאלוקיו, משמואל אביו הרוחני ומכל שיקול הגיוני מוסרי ומתוך כך כל השפע הרוחני נותק ממנו. בימיו האחרונים הוא פונה לבעלת האוב כדי להתחבר בחזרה לשמואל. ביציאתו למלחמה, למרות הבשורה, הוא משיב לעצמו את שמו הטוב.