כשהמלך חומד את בת שבע, הוא בוגד באנשים הנאמנים לו ביותר, אלה שמוכנים להקריב את חייהם עבורו ללא היסוס.
פעמים רבות אנו נוהגים כחברה של שחור ולבן. כמה כוח יש במורכבות – חטָא ויכופר לו. חטָא וייענש במידת מה, אך לא יימחקו מעשיו הטובים.
 

כשיואב קורא: "חזק ונתחזק" הוא מנסח פקודת קרב שיכולה להפוך למוטו של ספר שמואל.

איך ומדוע, דווקא לנוכח מגמת ההתעצמות של דוד, העז מלך עמון להשפיל את שליחי דוד, שהגיעו לנחמו על מות אביו? מה הניע אותו להתגרות בדוד, עד כדי הגעה לפריצת מלחמה?

ציבא אינו מכיר באדנותו של מפיבשת. דוד מנסה להעמידו על מקומו אך הצלחתו חלקית.

סיפור מפיבשת מסתיים בשתיקת דוד. וזו שתיקה שמפרה את ברית יהונתן לו נשבע דוד. שבועת ה' הופרה. מפיבשת נושל. הידידות הופרה. ועמה נפלה הממלכה כולה.

גזירת הכתוב היא שאין בית דין ממיתין אדם בהודאת פיו בלבד, מה פשר הדבר? וכיצד אם כן ניתן להבין את גזר דינו של הגר העמלקי?

"וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ" (שמואל ב ח', טו)

 

דברים רבה (וילנא) פרשת שופטים פרשה ה סימן ג

כבר נאמר לנו שדוד מלך על כל ישראל, מדוע שוב? וגם על איך אפשר לשלב שני עניינים כל כך הפוכים זה מזה – משפט וצדקה?

בפרקנו מתבשר דוד בבשורות גדולות, אך המדרש מתאר כי יחד עם זאת התהלך דוד בתחושת החמצה על כך שלא הוא יבנה את בית המקדש.

עמודים

x