"הֲ‍רָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי יַעַן כִּי נִכְנַע מִפָּנַי לֹא אבי [אָבִיא] הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה עַל בֵּיתוֹ" (מלכים א כ"א, כט)

ילקוט שמעוני מלכים א רמז רכב

"הראית כי נכנע אחאב" -

מלמד ששלח וקרא ליהושפט מלך יהודה,

והיה נותן לו מלקות ארבעים, שלש פעמים ביום,

והיה מענה נפשו בצום,

והיה משכים ומעריב לפני הקדוש ברוך הוא בתפלה ובתחנונים,

ונתרצה לו.

להודיעך כח התשובה. 

העיר יזרעאל, המזוהה היום עם תל יזרעאל, שלטה על הדרך הראשית בין מגידו ובית שאן. חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום חשפו מתחם מבוצר ושער. האם נתגלו כאן ביצורי העיר וארמונו של אחאב?

על פי המדרש, אחאב זכה למלוך 22 שנה מכיוון שכיבד את התורה הכתובה ב22 אותיות כשסרב לתת לבן הדד את "מחמד עיניו" - התורה. אולם, כאשר אחאב הפסיק לכבד את דברי הנביא הוא נכשל.

"וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ" (מלכים א י"ט, ט-י)

פרקי דרבי אליעזר כט

כשאליהו עוצר את הגשמים הוא פורץ למרחב האלוקי. חז"ל מגלים לנו שה' מגביל את אליהו כדי שלא יִטשטש הפער בין האדם לה' - בשביל להחיות את המת אליהו צריך לוותר על המפתח של הגשמים.

את מה שקרה מאחורי הקלעים של הדרמה בכרמל, ושלא חושף המקרא, משלים לנו המדרש, ועוד כמה מאות שנים קודם לכן תושבי דורא אירופוס, עיירה קטנה בסוריה.

קריאה של הסיפור בשילוב השלמות הפערים של חז"ל מלמדת אותנו על דמותו של אליהו -  מדוע גזר גזירת בצורת, מהו המסר שהיה צריך ללמוד מהעורבים, הדימיון של אליהו לה' ותביעתו את כבוד האב ולא את כבוד הבן, בניגוד גמור ליונה. 

לא במעמדים המפוארים, ולא בבדידות המדבר, את החיים האמיתיים יפגוש אליהו בביתה של אישה אלמנה, אם חד הורית. שם יראה את מצוקתם, את אמונתם ואת נדיבותם של האנשים הפשוטים.

בפרקנו מתחלפים מלכים בזה אחר זה וכולם מתרחקים מה' ומחטיאים את העם, מעין הכנה שלילית למלכות אחאב. 

"וְגַם בְּיַד יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַנָּבִיא דְּבַר ה' הָיָה אֶל בַּעְשָׁא וְאֶל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּעֵינֵי יְדוָד לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו לִהְיוֹת כְּבֵית יָרָבְעָם וְעַל אֲשֶׁר הִכָּה אֹתוֹ" (מלכים א ט"ז, ז)